ויסלה שימבורסקה הייתה משוררת פולניה ,ומתרגמת ספרות צרפתית

                         ביוגרפיה

ויסלה שימבורסקה נולדה ב-2 ביולי 1923  בקורניק שבמחוז פוזנן .

בגיל שמונה היא עברה עם משפחתה לעיר קרקוב, ונקשרה אל העיר בה חיה עד יום מותה.

בשנת 1945 היא החלה ללמוד לשון וספרות  פולנית באוניברסיטה היאגלונית שבקרקוב, אך בהמשך החליפה את תחום לימודיה לסוציולוגיה.

באוניברסיטה היא נעשתה מעורבת בחבורת הכותבים המקומית ותוך זמן קצר פגשה את המשורר צ'סלב מילוש  ממנו הושפעה בהמשך. היא פירסמה את שיריה הראשונים במספר עיתונים וכתבי עת, וכך המשיכה מספר שנים.

ב-1948 הפסיקה את לימודיה בלא תואר, בשל מצבה הכלכלי הרעוע. באותה שנה היא נישאה למשורר אדם ולאדק, ממנו התגרשה בשנת 1954.

בשנים אלו עבדה כמזכירה וכמאיירת ספרים.

ב-1949 היה אמור להתפרסם קובץ שיריה הראשון, אך הוא לא עבר את הצנזורה בנימוק ש"הספר לא ענה לדרישות הסוציאליות".

למרות תקרית זו, בראשית הקרירה הספרותית שלה היא נשארה נאמנה לקו המפלגתי, חתמה על עצומות מפלגתיות ואף שיבחה את לנין, סטלין והמציאות הסוציאליסטית.

שימבורסקה אשר הייתה מעשנת כבדה מתה בשנתה ב1 בפברואר 2012 לאחר מאבק ממושך בסרטן הראות.

בת 88 הייתה במותה.

                         יצירתה הספרותית

בקובץ שיריה הראשון, 'בשביל זה אנו חיים' (dlatego żyjemy) למשל, היא פירסמה שירים בשמות כמו 'לנין' או 'לצעירים הבונים את נובָה הוּטָה' (młodzieży budującej nową hutę), על בניית 'יישוב סוציאליסטי לדוגמה' ליד קרקוב. היא אף הפכה לחברה במפלגת השלטון, מפלגת העובדים המאוחדת.

בהמשך, כמו רוב האינטלקטואלים שהיו קרובים בתחילה לקו המפלגתי, שימבורסקה התרחקה אט אט מהאידאולוגיה, וזנחה את עבודתה המוקדמת. אף על פי שנשארה במפלגה עד שנת 1966, היא החלה ליצור קשרים עם מתנגדים לשלטון, וכבר ב-1957 התיידדה עם יז'י גיאדרויק, העורך של עיתון המהגרים המשפיע, תרבות(kultura) המיוצר בפריז .

ב-1953 הצטרפה לצוות מגזין סקירת הספרות "חיי הספרות", והחל מ-1968 כתבה את טור ביקורת הספרים שרבות מהמסות שכתבה בו פורסמו אחר כך בספר. היא הפסיקה את עבודתה במגזין ב-1981, וערכה במשך שנתיים את הירחון פיסמו.

בשנות השמונים הגבירה את פעילותה האופוזיציונית וכתבה לכתב העת של הסמאיזידט, "ארקה" (arka) תחת שם העט "סטנצ'יקובנה" (stańczykówna).

                          סגנון יצירתה

סגנונה של שימבורסקה מקורי ואיננו חלק מזרם כלשהו; הוא אינטלקטואלי במהותו, ישיר ומשוחח עם הקורא. פעמים רבות בנויים השירים כמבטים חוזרים על אותו מושג או משפט, ומוסיפים בכל פעם משהו, עד להפתעה בסיום. כך למשל השיר אחדים אוהבים שירה בנוי כך שכל אחד משלושת הבתים עוסק במילה מן הכותרת. היא מציגה את המצב כמו שהוא, בדרך כלל ללא מילות הערכה, ומתוך התיאור עולה אנושיות פשוטה. כך גם בסגנון שיריה, היא נמנעת מקישוט אמנותי, מטאפורה, חרוז או כל דבר אחר. כך, התוכן מובלט ואף המקצב מכוון לחשוף את המשמעות המפתיעה הטמונה בדברים.

שירתה עוסקת בזמן, בהיסטוריה, בקוסמוס, ביחס האדם לסובב אותו, בעולם ומלואו. היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע, הפעולה או הנקודה הקטנה ביותר.

יש לה ראייה מפוכחת וחודרת, אך לא כזו המלווה בזעם או בתוקפנות, אלא בהבנה לחולשת האדם ובאמפתיה אליו.

היא מתארת את האדם כעושה מעשים סתמיים וחסרי השפעה, אך גם לכך יש משמעות, "גם לרגע חולף עבר מפואר".

חיי האדם והרגעים הקטנים חשובים כמו האירועים הגדולים ולפעמים יותר. למשל ביחס למוות, ברור שהוא ינצח בסוף אך בכל רגע שעודנו חיים אנחנו מנצחים אותו.

עם זאת, לעתים הסתמיות מחרידה והורסת, כמותו בפיגוע של האיש שחזר לקחת את כפפותיו, כך למשל,בשיר הטרוריסט, הוא צופה.

ייחודה בולט גם במסות שלה, שבדרך כלל מתחילות מעיסוק בסוג ספרים שלא נוהגים לכתוב עליהם ביקורת, כמו לכסיקונים, ספרי ייעוץ ואפילו רשימה אחת על לוח השנה. שימבורסקה מודה שהספרים הם רק "תירוץ לטווייה חופשית של אסוציאציות" שמובילות אותה להרהורים מעניינים. ניתן לראות גם כאן את ההומניזם שלה שאינו עיוור כלפי המציאות, דבר שמתבטא גם ביחסה המדוקדק והמפוכח לשירה, שדווקא ממנו היא מגלה את חשיבותה ועוצמתה.

                             פרסים בהם זכתה שימבורסקה

1:פרס גתה בשנת 1991 .

2: פרס נובל בשנת 1996 .

3: פרס הרדר בשנת 1994 .

4: נבחרה כחברה האקדמיה לאומנויות ולמדעים בשנת 2005 .