957א ז'אנר-פסטיבל מס'10-תיאטרון תמונע צילומים-אלי ליאון     אחד הפסטיבלים החריגים, המיוחדים והשונים מבין שפע הפסטיבלים הנערכים בקביעות כל שנה ברחבי הארץ הנו הפסטיבל "א ז'אנר"המתקיים השנה זו הפעם העשירית בתיאטרון תמונע בת"א. משך שלושה ימים אפשר  לראות 13 יצירות פרפורמנס חדשות שנעשו ע"י כשלושים יוצרים שונים.   בפסטיבל זה אפשר לראות דברים שלא שייכים למסגרות אחרות  של פסטיבלים וכך יוצא שהפסטיבל הנו רב גווני,יש בו מכל וכל כאשר כל שנה לשם הגוון בוחרים נושא משותף ליצירות המופיעות בו. בפסטיבל הפעם כל היצירות מקובצות בשני מקבצים בני 5 יצירות פרפורמנס בכל מקבץ ועוד שלוש יצירות המוצבות בחלל תיאטרון תמונע.   עבודת גלריה משעשעת ומענינת הנה מיטה זוגית בקפטריה  המזמינה לנוח לרגע בצד מישהו אחר  בגבולות המסומנים בתוך המיטה.הכוונה של העבודה והמזרון הזוגי שנחפר לשניים ליצור איזון בין התנתקות לחוויה אינטימית משותפת. בנוסף היו בפסטיבל שני אירועים מוסיקליים שלא הספקתי לראות.   ראיתי את שני המקבצים .הנושא השנה היה דו שיח בין הקהל ליוצרים,עם מי ועם מה אנחנו מתכתבים .בחלק מהיצירות הקהל היה שותף פעיל בעשיה. ביצירות הפסטיבל היו שפע של רעיונות, חלקם מגובשים מענינים ומיוחדים וחלקם עדיין בוסר הזקוקים להתפתחות והרחבה . הכל היה מסקרן וכל יצירה היתה מזאנר אחר.   התרשמתי במיוחד,לצערי הרב,מיצירות מעטות בלבד. נהנתי מאוד מהרעיון שב"ערימת ילידים" מאת נעמה שנדר.הקהל הוכנס לכאילו חנות ודלתות הזזה בגדלים שונים זזו שמאלה וימינה ופתחו מפעם לפעם צהר להצצה על המתרחש ברחוב.ראינו את המכוניות נוסעות ברחוב,השחקנים מבצעים תנועות מסויימות ומראים לנו דרך הפתחים חלקים מגופם,עובדי תחנת הדלק שבמקרה היתה ממוקמת מול התבוננו בפליאה על הנעשה. היה ברעיון חידוש, מופע המתרחש במרחב הציבורי עם מתן אפשרות לקהל הצופים להציץ,לראות את מה שמענין אותו ומסקרן אותו ,לבחור לעצמו מה לראות,רעיון שסיפק את יצר הסקרנות והמציצנות של האדם.מרענן.   מופע מענין אחר היה "מפגש אוטוביוגרפי"בו שניים אדי טפרברג ואנה ווילד סיפרו פרקים מחייהם בעבר תוך כדי התעסקות בחפצים שונים כגון דגלים,צעצועים,פירות וכו.   מענין היה גם הדו שיח "תיאטרון "מאת מרט פרחומובסקי עם צבי גורן ששיחק בכשרון רב גם קטע קטן מהדיבוק. הויכוח ביניהם-שניהם מבקרים- היה האם התיאטרון הישראלי חולה ומה עושים הביקורת והמבקר לתיקון המצב והאם זה מתפקידם לעשות משהו. רפאים גנטיים"היה מענין ומרתק ומופע זה בחן וחקר את הד.נ.א. של סבא,אבא ובן ברחבי העולם הנושאים אותו שם.   קטעי דו שיח בין יוצר לאוצרים,שתי דמויות וכלב,הפעלת הקהל בפעולות שונות לפי תזמון מדוייק ומארחים המשרטטים גבולות ביתם על שולחן בליווי סיפוריהם והריקוד המזרחי תוך כדי הסיפור של מכורה לסמים לא עוררו בי ענין רב.   זהו פסטיבל שהנו מסגרת לדברים שסוגם לא מוגדר וקשה לשבצם במסגרות אחרות.יש לו קהל נאמן הפוקד אותו מדי שנה בקביעות ומספק את סקרנותו. זהו פסטיבל מענין לקהל ספציפי מסויים ויכול להיות מענין הרבה יותר עם יש הקפדה יתרה על טיב החומר.   לראות או לא לראות:מסקרן,מענין,מומלץ לסקרנים ואוהבי הלא שיגרתי.   נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 26/5/2012 23:21   אלי
elybikoret@gmail.com
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא מבקרי התיאטרון שליד האגודה.