אחרי שהינדסו את המשחק כך שכל החזקים יעופו וימשיכו למלמל "אני ראוי, אני ראוי" כל הדרך הביתה או לספסלי המושבעים, אחרי שקידשו את הגועל (נעמה), התחמנות (דן) והצביעות (מרינה) במשחק והקפידו לחשוף בפנינו כל חלקה טובה אחרת (התחת של מרינה), לא נשאר הרבה מה לעשות וקיבלנו מנה אחת גדולה של אותו הדבר. לא השתגעתי על העיסוק המוגזם ב"ראוי" בשלבים מוקדמים כל כך של המשחק, אבל כנראה שלא הייתה ברירה. נשארנו עם שני ילדים דחויים (שחר ומושון), ציר הרשע המשולש שנשלט ע"י דון תחמנו, עם בחורה מתולתלת שעסוקה בלהתאהב ולהיות עיוורת לכל מה שקורה סביבה בערך, עם קפון שמאז שאיבד את רוב חבריו, נשאר די מבולבל ועם ליה שיורה לכל הכיוונים ומוכיחה שהיא לא הכירה כלל את שותפיה לאי ולא מבינה לאן דברים הולכים (או שזו הגרסא האשקלונית לפרפורי גסיסה?).
 
במצב כמו שתיארתי, כאשר השליטה היא אצל ציר הרשע ורוב החזקים נמצאים מחוץ למשחק, דן נשאר בערך היחיד שיכול לקחת חסינויות (ואם הוא יתקשה בדרך, קפון בטח ישחרר לו שוב מצוף ואם) והוא גם יכול לקחת את שתי הנבובות שלידו ולעשות מה שבא לו, כאילו אין מצלמות, כאילו אין אנשים מסביבו שלא לדבר על מצפון, דרך ארץ, כבוד לזולת או כל תכונה חיובית אחרת שמיותר לשייך לשלישיה הזו. 

כאשר משאירים את השליטה בידי אנשים כאלו מה קורה? הסרחון צף? והפעם, בפרק הזה, המשמעות היא לינץ' לילדה הדחויה, שחר.
 
לפני שנגיע ללינץ' עצמו, אפשר לומר ששוב יעל ונעמה רק עשו קולות של בוגדות בשבט שלהן, מה שכרגיל אמר, שאין חדש תחת השמש ושליה מודחת והולכת לאי המתים. נעמה שכנראה פחדה שליה תביא לה איזה כאפה או תשסה בה את מיקו, הספיקה להכריז שהאסטרטגיות מתנגשות עם הרגש (או במקרה שלה, המחסור באייקיו מתנגש עם הצורך לחשוב) ושהצפייה בקלטות גרמה לה לשנות דעה ב180 מעלות מה שאולי יפגע בה.

אולי באמירה זו היא עשתה לנו "מושון" והתכוונה ל360 מעלות? או שאחרי שהוכח שדן קובע גם מי ידבר עם מי, היא מפחדת לשלם רק על זה שחשבה על בגידה?
 
ליה מוכיחה שהיא לא מבינה שהיא לא קובעת כלום ומכריזה שהיא הולכת עם הלב שלה ומשאירה במשחק את מי שהיא יכולה לסמוך עליו, גם אם הוא חזק ממנה. תודה ליה שהזכרת לדן בדיוק מה הוא לא כולל באסטרטגיה שלו, למקרה ששכח. יעל, מספרת שהיא "צוברת פרידות". כל האהובים של יעל עומר, נועם וליה עפו כבר. יש לי תחושה שאם היה שכל על האי, חצי הרעל שהיא יורה באהוביה, היו גורמים להפיכתה לילדה הדחויה והיו מתרחקים ממנה כמו ממגיפה. דן נשאל אם החיבור הרגשי מפריע לו לאסטרטגיה ועונה שכן ומספר שגיא הודח כי הוא התקרב אליו. כיוון שלדן עצמו אין רגש וכיוון שמרינה ונעמה מהוות המשך ישיר מבחינתו לו עצמו, מה שדן התכוון לומר זה שהבנות הרגשניות האלו פוגעות לו באסטרטגיה.
 
ועכשיו למטרה שלשמה התכנסנו. יאללה לינץ'. גיא זוארץ פותח את הפצע ומחטט כאשר הוא שואל את שחר איך היא מרגישה עם כל מה שהתרחש בשבט בימים האחרונים (ונחשף בפנינו בפרק הקודם)  שחר מספרת לכל מי שפספס (מושון), שלא קל לה, שהיא מרגישה לא שייכת, בהערות שהיא מקבלת ובנכונות לדבר איתה. ואז, כשליח ההפקה, גיא זוארץ מסמן לה מטרה על הגב, כדי שכולם יידעו לאן לכוון את האבנים ואומר "את מתארת אדם שהוא דחוי". שחר מוסיפה שהיא לא מרגישה את החיבוק של השבט ושהיא מעולם לא הרגישה מחובקת (מושון היה מוסיף גם מעולם לא ארגיש בעתיד מחובקת בשבט הזה) ומתחילה להזיל דמעות.

אני רוצה להציע לשחר להתמקד בלחבק עצים, בדיוק כמו בבית כי בשבט טאיינו, המשמעות של חיבוק, היא סקילה פומבית אותה מיד תרגישי.
 
גיא פונה למרינה בשאלה, למה שחר מרגישה דחויה בשבט? מרינה שמתקשה להבין חוזרת על השאלות "מה שחר עושה לא בסדר?", "למה היא מרגישה דחויה" וכיוון שעדיין לא הבינה אומרת "אני לא יודעת מה להגיד לך". או אז אנחנו מגלים מי הנחש הגדול ביותר באי כאשר מרינה מקבלת הבנה פתאומית ועוברת לשלב הקללות ואומרת ששחר מעצבנת אנשים אבל אותה רק קצת. חבל שהיא לא ראתה את הפרק הקודם, אבל אנחנו ראינו בדיוק מי הכי מגעילה, מי מובילה את הלינץ', מי הכי צבועה בעולם ולובשת את הבגדים ה"מסריחים" של שחר. ואצל מרינה הכל בסדר עם שחר "כולם פה מדברים איתה ומתנהלים איתה בצורה יפה". נעמה שהריחה דם והרגישה שהלינץ' חומק לה מבין השיניים, יוצאת לעזרתה של מרינה ואומרת "בואי אני אציל אותך (מלהרוס לנו את הלינץ'), ומגייסת את הטיעון הלוגי הכי מתוחכם שהיא יכלה להמציא, "מה שמעצבן בשחר זה שהיא מורה ואף אחד לא אוהב את המורה שלו".

או בקיצור, איזה כיף, לא סתם לינץ', לינץ' למורה שאף אחד לא אוהב.
 
ליה בפרפורי גסיסה אחרונים מספיקה להצדיק את נעמה ועפה כאשר אפילו את כבודה היא מאבדת. אני לא יודע מה לימדו אותך בבית, אבל להצטרף ללינץ', זה לא להיות "ראוי". היא עוד מספיקה להכניס לדן שטוען שהרגש משפיע גם עליו ואומרת שזה בדיוק ההיפך אצלו (כאילו לא ידענו), שברגע שהוא פיתח "רגש" אל גיא, הוא העיף אותו.
 
שחר מוכיחה שהיא גדולה מכל זה ואומרת שזה יחזק אותה ושהיא יוצאת מהלינץ' (רגע רגע, זה לא נגמר) בתחושת הקלה ושהיא אפילו מחכה לראות איך יתייחסו אליה (זיפת כרגיל) אחרי שהכל פתוח. כנראה שהאופטימיות גרמה לשחר לחשוב שיש לאנשים שעומדים מולה (וסוקלים אותה) איזה סוג של רגש או חרטה.
 
המושבעים מספיקים להוכיח שהם כבר לא מי יודע מה ראויים ושואלים את מרינה אם הנתונים הפיזיים שלה עזרו לה להתקדם במשחק. מרינה עונה כן ואני תוהה מה רע בזה? מה בדיוק המושבעים רצו לחשוף?
 
ליה מודחת וגיא זוארץ מכריז "גיליתם שגם לרגש יש פה תפקיד במשחק" כאילו לא ראינו הרגע את אותו תהליך של הדחת סבאנה ממשיך, כאילו לא גילינו שיצר הדם הוא השולט בשבט.
 
חוזרים לשבט ועושים לשחר פתיחה בקלפים מסביב למדורה כשכל אחד אומר את דעתו עליה. דן מכריז שיש בשחר משהו מאוד מתנשא (אתה מדבר על עצמך? נהיית קפון?) ושמעניין ת'תחת שלו יוגה ואנרגיות ומוסיף שזה כאילו הביאו לפה את המחנכת שלו מכיתה ז' וביציאה של בפרק מכריז "היא חושב שהצ'אקרות שלה יותר טובות משלי". קפון עוד מנסה להגן עליה ואומר להם שגם אם לא אוהבים אותה שיהיו יותר רגועים ויתנו לה כבוד ולא יגידו לה דברים מגעילים בפנים.

או בקיצור, תמשיכו עם תקיעת הסכינים בחלק האחורי של הגוף, בגב, סכין בעין עושה יותר מדי לכלוך.
 
אי המתים

 
למורת רוחן של הצופות, נועם נהיה א-מיני לאחר הסקס הקשה עם העיזה. הוא מכריז שהוא איבד את המיניות שלו ולא יודע אם זה בגלל האוכל (חלב עיזים?) או בגלל שהוא רואה פה רק צמחים ודגים (וחיות אחרות). נועם מתעשת ואומר שמה שבנאדם צריך זה אישה ובדיוק מביאים לו את ליה, הגבר גבר. נועם מבקש חיבוק וליה מבינה מיד שהכוורן לא אכל שם דבש. נועם פותח אננס ולא מכבד את ליה אז ליה אומרת שהיא הבינה שהוא הפך לזאב. ממש קשה לעקוב עם כל המוטיבים החוזרים של החיות. זה כבר ממש נהיה סרט אדום. נועם שרוצה לקנות את ליבה של ליה ולקבל עוד חיבוק (או משהו אחרף נמאס לו מליילה כנראה) מספר שהכי קשה היה לו באתגר מול ורה וליה יורה בו בחזרה (כנראה התבאסה שלא יכלה לקחת חלק בלינץ') "אני מקווה שהאתגר יהיה שכלי". מילים כדורבנות (הנה גם לי יצאה חיה).

 
קפון מתעורר ואומר לשחר שיש לו תכנית מגירה ושיכול להיות שהשולחן יישרף יחד עם המגירה (עם השירים בפנים?) אבל שחייבים לנסות להתקרב לדן, להוציא ממנו מידע, להעביר אותו הלאה ולנסות לסכסך. זה לוקח לעידן בדיוק שנייה לקבל מדן מידע שהוא רוצה להעיף את יעל כי הוא לא סומך עליה (שהיא לא תתאהב בו ואז הוא יעוף?). עידן שדואג לא להתלכלך, במהלך המתוחכם של הפרק, שולח את שחר להעביר את המידע הזה. שחר מסבירה לעידן שזה קשה להיות הילד המנודה ולראות איך מדברים על הבית שלה ושזה כמו שיגידו לעידן להפסיק לדבר על אמא שלו ושוב אנחנו מבינים שהבית חשוב לשחר יותר מאמא. עידן מרוצה משחר ומכריז ש"אחרי כל השאנטי באנטי שלה, הפכה לשחקנית. שחקנית שעושה מה שאני רוצה". מה שנקרא יצא לקפון המנו מהפה.
 
משימת הפרס

 
במשימת הפרס קונים דברים, חלקם נסתרים חלקם גלויים עם כסף שמחולק בהתחלה 100 פסו לכל אחד ועם כסף נוסף שהם מקבלים הזדמנות להשיג בעזרת קליעת חץ למטרה שעליה סכומים שונים. בכלל מדובר במשימה שההפקה סידרה כדי להזכיר לנו מה מושון שווה והוא לא מאכזב, כשכולם קולעים ב-500 ומושון יורה למטה ומקבל אפס אחד גדול. גם המשימה הזו ממשיכה להנציח את יחסי הכוחות בשבט כאשר דן מרינה ונעמה זוכים לפטם את עצמם, יעל הדחויה מקבלת תפוח (מורעל? אולי מנסים להיפטר ממנה לפני שתתאהב בעוד מישהו?) קפון מקבל קערה מלאה בחול (דיבורים כמו חול ואין מה לאכול?) ושחר ומושון (מעולם לא לוויתי, אני לא לווה ואני גם לא אלווה גרוש) לא זוכים בכלום. כדי שלא נחשוב שהלינץ' נגמר, בשתי הזדמנויות שחר מתחרה מול דן ומרינה והם זוכים רק כי חבריהם מלווים להם כסף ושחר אומרת ישר "יש לי ממי להלוות?", שאלה רטורית אם כי היא שכחה את מושון שמראה שוב איך הוא מגן על הנשמות התאומות שלו, בהמשך להדחת אלכס ונועם.

בנוסף, יעל מלווה לנעמה כסף לקנות נגן MP3 מלא בשירים ישראליים ונעמה לאחר הזכייה מזכירה לנו מיד שיש דרג ויש זרג ושהיא ומרינה יירדמו עם השירים, אוזניה אחת בכל אוזן.
  
הנגן והשירים נתנו לנו הזדמנות לזכור מאיפה כל אחד בא, נעמה שומעת שירים ושרה עם מושון וזה הופך למסיבה בהשתתפות כולם, נעמה נזכרת בגזענות שלה ואומרת ש"אפילו דן האשכנזי הזה הצטרף אלינו, שירים מזרחיים והכל", משה חוזר לפאתוס מפעם ומכריז שזה מזכיר לו שיש לנו מדינה עם שירים נפלאים (ואנשים חרא) ונעמה לא שוכחת להגיד שאמנם קפון ושחר השתתפו, והם מאוד נהנים פה, אבל זה לא ישנה את השהות שלהם על האי. מרינה שצריכה להוסיף לצביעות המגעילה שלה, מחכה להזדמנות הקרובה ומתנצלת בפני שחר מה שלא קונה את שחר שיודעת שזו אסטרטגיה טהורה ושמרינה רואה אותה בתור מושבעת. דן רגיל להגיד לבנות שלו עם מי מותר לדבר, מתעצבן על מרינה איך היא העיזה לעשות סולחה עם שחר.
 
בהמשך דן רוצה לבנות רפסודה כדי שאפשר יהיה להתרחק קצת מהאחרים על האי, או לשלוח אותם לטבוע בלב ים, תלוי את מי שואלים. כולם באים לעזור כולל שחר ושחר עושה לדן תרגיל ומלכלכת עליו בפני כולם כשהוא נוכח. דן מתעצבן מצורת האסטרטגיה של שחר (ככה לא בונים חומה), הוא לא מבין איך אפשר לעשות אסטרטגיה בצורה כזו גלויה ומבקש משחר לתקוע לו סכינים, רק בגב. ובעדות אח"כ הוא אומר שבא לו לתקוע לשחר פטיש בראש, כי המהלכים שהיא עושה עובדים. אל דאגה דן, כדי שזה יעבוד, מרינה, נעמה, יעל ומושון צריכים לחשוב ואחרי 36 ימים, ספק אם הם יתחילו.
 
בפרק הבא מנסים למכור לנו עוד קצת מאותו הדבר, שוב שחר ואל קפון מנסים לשכנע את יעל ומושון לגבי מקומם בברית של ג'יבארו (מקום אחד או שניים מתחת לתחת של מרינה), שוב משה מגלה עובדות חדשות על החיים - אש ומים לא הולכים יחד ושוב נשאר לנו רק לקוות שלפחות הפעם, גם אם אפשר לנחש מה יקרה, ההפקה לא תתערב עם איזה כוח כפול מיותר במהלך העניינים.
 
לסיכום, אני חייב לומר שלינץ' כמו זה ועוד לילד החלש, לא ראיתי על המרקע אף פעם. זה הזכיר לי קצת את הלינץ' שכמעט עשו לפקחי עיריית ירושליים במזרח ירושליים לפני יומיים. כמו שאמרתי בעבר, הרס המשחק עצמו משאיר אותנו רק עם הצהוב וגם זה כבר מתחיל להיראות אותו דבר, שוב מעיפים חבר מסבאנה, שוב יורדים על החלשים ושוב קיבלנו פרק ממוחזר ומשעמם יחסית. מה אני אגיד לכם, כדאי שיבוא שינוי ומהר.
 
נשתמע בפרקים הבאים
סייקו