991קיר זכוכית-בית ליסין צילומים-אלי ליאון   השואה וכל הקשור בה הנו נושא עדין ורגיש. כאשר מטפלים בו בתיאטרון מתחשבים בשיקולים רבים לפני שמעלים הצגה הקשורה בנושא.   האם הגיעה השעה להתנתק משיקולים אלו ולהעלות הצגות בנושא בצורה כפי שמטפלים בכל נושא אחר. אורן יעקבי כתב את המחזה הזה כאשר התעלם משיקולים רבים.הוא כתב מחזה הנוגע לא ישירות בשואה אלא בהתנהגות הדור השני והשלישי כאשר הנימה ההומוריסטית במחזה מודגשת מאוד יחד עם הבעיה האם יש לכבד רצון ניצול שואה שמת בשיבה טובה גם אם רצונו חריג ביותר.   האם הדור השני והשלישי כבולים בהתנהגותם בהתחשב עם השואה או הם חופשיים לנהל את חייהם כרצונם מבלי להתחשב בהורים או הסבים שעברו את השואה. המסקנה המתבקשת לאחר שרואים את המחזה היא שאין להתחשב כי כולם כולל הניצולים בעצם חיים חיים כפולים ושיקריים.   חיה- מיכל שטמלר הנה דור שלישי לשואה שמצאה לנכון להתמקם בברלין לגור ולעבוד שם כדי לשמר את הקריירה שלה כרקדנית.מעשה זה ניתק אותה מאמה-ויקי-אורנה רוטברג וסבה. הסב-ניצול שואה נפטר וציוה לשרוף את גופתו ואת האפר להוסיף ל"גבעת האפר"במחנה ההשמדה בו ניספו אמו ואחותו.   בתו-ויקי עשתה ככתוב בצואה וכעת עם כד האפר נוסעת לגרמניה -ארץ לרגלה לא דרכה בה מאז השואה ושביגלל נסיעה כזו ניתקה את יחסיה עם בתה. ויקי לא דיברה עם בתה שנים רבות ניתקה כל קשר עמה ובכל זאת לאור המשימה היא מבקרת בגרמניה.   היחסים בין הבת לאמה קרירים ביותר אך כאשר היא לא מצליחה במשימתה מסכימה לקבל את עזרת הבת.שתיהן נוסעות למחנה ההשמדה ופוגשות את המנהל-יוזף-רפי תבור שהיה בארץ כמתנדב,מדבר עברית שוטפת וגם פגש את ויקי קודם כאשר ניסה לעזור לה ברכבת.   המנהל אינו יכול לעבור על החוק ולהוסיף לגבעה אפר של אנשים שלא ניספו במחנה. ויקי אינה מותרת עד שבסופו של דבר יוזף הרוצה לעזור כגרמני טוב ומתחשב ביהודים מאמץ את "הקומבינה"של נצח-בנה של ויקי-אסף בן-שמעון עד לסוף המפתיע.   ליעקובי המחזאי לא הפריע  כי יש הרבה דברים מקריים שקורים במחזה שלו.לא הפריע לו שלא הכל אמין ומתקבל על הדעת,לא הפריע לו שהוא עירבב אירועים רבים מדי במחזה אחד.יחד עם זאת בגלל הבימוי המאופק,העדין והטוב של גילי אמיתי המחזה לא נראה כפרסה או קומדיה זולה אלא כמחזה הדן בבעיות רציניות.   יש בעיה במחזה כי הפתרון לכל המתרחש בו היא המקריות.יש במחזה מתח רב .הוא מראה לנו את הישראלי עם התנהגותו הלא יפה בחו"ל.את ה"קומבינות" שלו כדי להשיג את מבוקשו,את הזילזול בחוק.הוא מראה גם את הגרמני הטוב  המנסה בכל כוחו לכפר על העבר.   המחזה הוצג לראשונה במסגרת פסטיבל "פותחים במה"של בית ליסין שנערך לפני כשנה ואומץ כהצגה רגילה מן המנין של התיאטרון.   אסף בן שמעון הנו הבן הצעיר-נצח .הוא צבר ישראלי אמין הן בהתנהגותו ,הן בדיבורו והן במעשיו.משחקו טוב מאוד. הוא חביב ,חברותי,שובב,מתחבר בקלות ומשתמש בדימויים מהכדורגל.משחקו כאמור מצויין. מיכאל שטמלר-חיה -הבת יש לה רצון עצמאי.מכבדת ואוהבת את אמה אך אינה נכנעת לרצונה לכפות עליה אורח חיים כרצונה.   ויקי-אורנה רוטברג אהבה את אביה,האמינה לו עד שנתגלו לה חייו הכפולים.היא אוהבת את בתה ואם היחסים ביניהם נותקו הסיבה היא השינוי בפרוש מה זאת אהבה.אומרת האם"כך אהבו אותי וכך יודעת אני לאהוב". רפי תבור -יוזף משחקו אלגנטי, מאופק,מתחשב ביהודים,עבד בארץ אך אומר"לא הפסקתי להתגעגע להיות גרמני-פעם גרמני תמיד גרמני"בסופו של דבר הוא משתף פעולה ויוצא שמאחורי כל אופציה גרמנית יש את הקומבינה הישראלית.     כולם חיים חיים כפולים.גם ניצולי השואה,גם אלה ששונאים את הגרמנים ולא מבקרים בגרמניה וגם הגרמנים.   מדוע המחזה נקרא קיר זכוכית ומה הקשר בין השם למחזה.יש כמה קשרים .האפר של הגופות השרופות נמצא מעבר לקיר זכוכית אך קיר הזכוכית האמיתי אינו במחזה אלא בין הדור הראשון לדורות הבאים-השני והשלישי.   לראות או לא לראות:מחזה של מרקחת עשוי היטב,מבויים בצורה מעולה,משחק טוב מלא הומור המוגש בעדינות עקב הנושא.כדאי בהחלט לראות.     נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 31/7/2012 22:15    אלי
elybikoret@gmail.com
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא מבקרי התיאטרון שליד האגודה.