996במת מיצג-חשיפה 25 שנות פעילות-תחנה המרכזית החדשה צילומים-אלי ליאון   מיצג הוא מופע המשלב מדיות שונות מתחום אמנות הבמה כגון תיאטרון,מחול,שירה,פיסול,מוסיקה,תמליל,קולנוע ועוד. מגדירים את המיצג כמופע על במה שאינו תיאטרון אלא אובייקט של אמנות. הוא התפתח במקביל לאמנות הפלסטית במחצית השניה של המאה העשרים.   השם בלועזית הנוperformance art. המיצג נתפס בעיני רבים כאוונגרד אמנותי המעורר חוויה אצל הצופה והשובר מוסכמות וגבולות אמנותיים.   אחת הקבוצות המרכזיות שעסקה במיצג בארץ היתה"מקלט209"על שם המקום בו היא פעלה.חברי הקבוצה שהקימו אותה ב1988 היו דני זקהיים,תמר רבן וענת שן. בהמשך, ב2001 הוקמה "במת מיצג' בה פועל אנסמבל 209 בהנחיתה של תמר רבן שהיום הוא מרכז לאמנות הבינתחומית ומהוה חלק יחודי באמנות העכשוית בישראל.   החל בשנת2004 פועלת הקבוצה בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. המיצג הנה אמנות חיה והיא מתיחסת לזמן ולמקום בו היא פועלת.   האנסמבל ערך החודש סיכום ביניים וחשיפה רצופה של שבעה מופעים מתוך מופעי העשור האחרון לרגל 25 שנות פעילות. אי אפשר היה לראות את כל שבעת העבודות אך ראיתי את רובן והתרשמתי עמוקות. בכל אחת מהעבודות שראיתי הושקעה מחשבה ועבודה רבה.כל עבודה שונה באופיה ועוסקת בנושא אחר. בכל עבודה תעלולים ופעלולים שונים.ברוב העבודות הקהל משתתף בנעשה בצורה זו או אחרת.באחת הוא מתבקש כל פעם לשנות את מקום מושבו,באחרת מכבדים אותו באמצע ההופעה בחלב או סוכריה או שוקולד.בהופעה אחרת הוא מוזמן בתום ההופעה לטעות מהממתקים שהמשתתפים הכינו תוך כדי ההופעה.בכל הופעה האולם מקבל צורה שונה בהתאם לדרישות המיצג.   נהנתי ביותר מכל המיצגים ,הכל שונה,בלתי צפוי,מיוחד,ולפעמים מרתק ביותר.   כהוכחה לנאמר שבמיצגים מתיחסים למציאות ולמקום בו במת המיצג פועלת משמש המיצג "עבודה זרה ". מיצג זה היה סיור מרתק ומענין ביותר בכל קומות התחנה המרכזית החדשה בה הבמה פועלת והסיור כלל שיחות והדגמות בדוכנים של בעלי העסקים בתחנה,התבוננות וטעימות מהנמכר בעיסקיהם והליכה אחורה כגימיק כדי לבחון את תגובת העוברים והשבים.   התגלו לפנינו 6 אולמות קולנוע בכל הגדלים שאף אחד מהנוכחים בסיור לא ידע על קיומם,אולם מסיבות היכול להכיל כ1500 איש,רחוב בתוך התחנה בשם מנילה בו מרוכזים עסקים המענינים והמשרתים את העובדים הזרים מהפיליפינים ,חנות-מחסן של שפע ספרים ואוצרות ספרותיים בידיש שיכולת לבד לעבור לידה אלף פעם ולא להרגיש בקיומה,מוכרת מדלית אל כרמל המוכרת מאכלים דרוזיים,צייר דיוקנאות מעולה ועוד.   זה היה סיור שהנו חוויה חד פעמית שאינך יכול לערוך אותו בכוחות עצמך. סיור שהוכיח לבעלי הדעות הקדומות שאין כל חשש לסייר ולבוא לתחנה ושהכל שקט בה ובטוח להיות בה. כך במסגרת המיצג הכרנו את הסביבה בה במת המיצג פועלת לאחר שנאלצה לעבור לכאן מבית מרכזים בתא לאחר השריפה שם ב2003.   מיצג אחר העוסק במקום בו פועלת הבמה היה 'רמיקס' הוא בדק את המציאות של במת מיצג והמציאות של התחנה המרכזית כאשר האולם שבו הוצג המיצג שימש כמערכת הרמטית-מעגל סגור של התרחשויות שאליהן פולשת התחנה המרכזית.בין הבמה לתחנה נבנתה לצורך המיצג דלת כניסה שהיא הגבול המגן על העשיה האמנותית מרעש שבתחנה.   מיצג זה הנו גם חלק מטרילוגיה הבודקת את הזיקה בין המחזה "בית ברנרדה אלבה" מאת לורקה לבין המציאות הישראלית העכשוית.   גם במיצג 'דינג דונג' שהנו גם חלק מהטרילוגיה תוך כדי הקראת טקסט מהמחזה ישנה הגבלה בין שהתרחש במחזה לבין המתרחש כעת במציאות. המבצעים מדקלמים את טקסט המחזה ויחד עם זאת מבצעים את פעולות היום יומיות כאשר בסוף המיצג הקהל מוזמן להתארח ולהתכבד בתבשילי הבית ולחוות היטב את המאבק בין הסדר המוקפד במחזה לבין היצרים של הנפשות הפועלות שאין להתעלם מהם.   'בסיפורי סבתא' אנו שומעים סיפורי אגדות ומעשיות תוך כדי שאנו מתבוננים מבעד זכוכית אטומה שלפנינו בעולם סתרים המשתלט לנו על כל החושים ובו מופע בהשתתפות שני בעלי פיגור שכלי,מוסיקאי,שף במטבח ועוד המספרים את סיפוריהם במשחק ופעולות שהעיקר אפיית עוגות ויצור שוקולד. הקהל שהרוק בפיו מצטבר ומתגבר מרגע לרגע  מוזמן בסוף לטעום מהתוצרת שראה והיה עד לעשיתה.   מופע נוסף שראיתי "אמפליפייר"הנו בהשראת 'גן הדובדבנים'מאת צ'כוב. אנו שומעים שידורי הרדיו בזמן אמת ונוצרת אינטראקציה בין התיאטרון לחדשות,למציאות.   היו אלה מיצגים מרתקים ,עבודות חדשניות,עכשויות שאין בהן רגע משעמם,רגע סטאטי,חוויה מיוחדת שלא במהרה יכול אתה לשכח. נכון,יהיו אנשים שיגידו שזה  מופע אבנגרדי,לא מובן,לא מקובל,מיוחד ומיועד לקהל מצומצם האוהב חידושים ודברים חריגים אך המאמץ שווה.   הרוח החיה היוצרת והמנהלת האמנותית של במת מיצג הנה תמר רבן כאשר גיא גוטמן הנו יוצר שותף. אני מוריד כובע בפני תמר רבן על ההתמדה והמסירות רבת השנים למען המיצג.   לראות או לא לראות:הנאתי היתה שלמה ואני יכול להמליץ בלב שלם על דבר לא שיגרתי,מבוצע היטב,מענין ומיוחד מאוד.   נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 20/8/2012 10:11     אלי  ליאון
elybikoret@gmail.com
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא מבקרי התיאטרון שליד האגודה.