1024מתיאוס פסיון-באך-תז נתניה הקאמרית הקיבוצית-מוזיאון תא צילומים-אלי ליאון   בפני אולם המלא עד אפס מקום במוזיאון ת"א- אולם רקנטי נפתחה העונה החדשה של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית שניגנה את התיקוה בלווי קולי מפי המקהלה האורחת מפוטסדם-גרמניה. המנצח היה ירון  גוטפריד שניצח על המתיאוס פסיון מאת באך. היה זה קונצרט מעולה שהתעלה על עצמו  והיה ראוי לפתוח עונה עשירה ומגוונת של התזמורת.    קיימות שתי גרסאות ליצירה .הגירסה הראשונה בוצעה לראשונה בשנת 1729 ולאחר ביצועים בודדים נשכחה לתקופה ארוכה. מנדלסון בהיותו בן 20 ובידו הפרטיטורה המשוכתבת שבאך עשה, מימש את חלומו לאחר שקיצר את היצירה שהיתה ארוכה מאוד, השמיט רצ'יטטיבים וכמה אריות וכורלים,שינה את הפרטיטורה במקומות שהיו כלים שכבר לא היו מקובלים בתקופתו  וביצע את היצירה ב1829. כך חזרה היצירה לענין את הציבור,התענינות הנמשכת עד היום.בשנת 1841 ערך מנדלסון שינויים נוספים לצורך השמעתה בכנסית תומס הקדוש בליפציג ונוסח זה הושמע בקונצרט ששמענו אמש במוזיאון.   הפסיון שזה "פרשת הסבל"מתאר את שני ימיו האחרונים של ישו, החל בבגידת יהודה והסגרתו, תפיסתו ושפיטתו ומסתיים בצליבתו ערב חג הפסח. רבים הם המלחינים שהלחינו מוסיקה לפרשת סבל זו ,כאשר קיימים ארבעה ניסוחים שונים של ארבעה השליחים-האפוסטולים השונים.   לא מרבים לבצע את היצירה בגלל הקושי הכרוך בכך.היא נמשכת מעל לשעתיים,דרושים מקהלה מעולה וחמישה סולנים. יש דרמטיות וטראגיות רבה ביצירה. מבין הסולנים, התפקיד החשוב הוא של המספר שהוא רוב הזמן הטנור כאשר שירתו כמעט מדוברת ללא אריות. האריות שביצירה  מבוצעות על ידי הסולנים השונים ,מלווים לרוב  כ"דואט" בין הזמר לכלי סולו שונה מהתזמורת כגון כינור ראשון,כינור שני ,חליל וכו'.סולני הכלים השונים בקטעים אלו היו מעולים.   המקהלה האורחת בהדרכת אוד יופה היתה מעולה שירתה יפה, אחידה עם שילוב קולות נהדר וצליל מלא וחם.המקהלה נחשבת לטובה ביותר בגרמניה.דרך אגב, מנהלה המוסיקלי ומנצחה אוד יפה יליד הארץ שיצא ממנה בגיל 25 להשתלמות בחו"ל יסד בפוטסדם את המקהלה.   מנצח התזמורת ירון גוטפריד הכין היטב את התזמורת.היא נשמעה,כרגיל,מצויין וצלילה היה טוב מאוד.היה תאום מושלם בינה לבין המקהלה והסולנים.כולם נשמעו היטב ולא כיסו אחד את השני ולו לרגע.היתה התחשבות מלאה בעוצמה של כל אחד מהם בגופים האחרים. זה היה ביצוע שוטף,מלא ניואנסים ואפשר היה להרגיש את הסבל,היסורים והדרמה המתוארת.   חמשת הסולנים כולם היו טובים מאוד כאשר בלטה מעל כולם הסופרן קלייר מגנאג'י שלמרות שמה הנה ישראלית. פחות התלהבתי משירתו של הבריטון אסף לויטין. הטנור דניאל סאנס היו לו בעצם שני תקפידים כמספר בשירה רצ'יטטיבית דיבורית וכמבצע אריה יחידה. הקונטרה טנור דוד פלדמן היה טוב מאוד והבאס-בריטון ריימונד נולטה היה נפלא הן בשירתו והן בצורת הגשת החומר המושר.   בקונצרט היתה העמדה לא רגילה של חטיבת כלי הנשיפה שישבו בשורה האחרונה לאחר הכינורות בשני צידי הבמה. גם לא כל הסולנים היו כל הזמן בקדמת הבמה,כמקובל,ליד המנצח.   לסיכום חייב אני לשבח את עורך התוכניה שערך גם את התרגום יעקב אבנט על התוכן המגוון,המפורט והערוך נהדר שכללה בתוכה ולא בדף נפרד את הטקסט בגרמנית ובעברית.   לראות או לא לראות:קונצרט נהדר,בוצוע מבריק ומוסיקלי מאוד של יצירה שלא כל יום מבוצעת.     נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 09/10/2012 09:23     אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה. הנכם מוזמנים לבקר באתרי elybikoret.022.co.il בו כתבות וביקורת על נושאים שונים ומגוונים.
הרוצה להרשם לרשימת התפוצה ולקבל את הכתבות באופן קבוע לכתובת המייל שלו נא לכתוב ל
elybikoret@gmail.com.. השרות הנו ללא עלות כל שהיא.