השבוע הלכה לעולמה הזמרת אסתר גמליאלית בגיל 93 .

                            ביוגרפיה

על-פי האתר "וויקיפדיה", אסתר גמליאלית נולדה במצרים בתאריך 13 בדצמבר 1919 , במהלך מסעם של הוריה מתימן לארץ ישראל, ועלתה עם משפחתה בגיל שנה לכרם התימנים.

בהיותה בת 16 בשנת 1936 היא הצטרפה ללהקת הבלט התימני של רינה ניקובה ,ובהמשך הצטרפה לתיאטרון הסאטירי "המטאטא".

היא התפרסמה בתקופת היישוב, בתיאטרון המטאטא, בביצוע שירים של וילנסקי, אלתרמן, נחום נרדי ואחרים.

וכן, גמליאלית, ברכה צפירה ושושנה דמארי היו ידועות בתקופה זו כזמרות ממוצא תימני, שחלק משיריהן היה בעל ניחוח מזרחי, ויש הטוענים כי הן היוו את תחילת המוזיקה המזרחית בישראל. הצטרפה לתיאטרון הסאטירי המטאטא ושרה את "שיר המטאטא".

מלהיטיה: "גדליה רבע איש", "הטנדר נוסע", "אלימלך", "הודי חמודי" ואחרים.

בקיץ  1939  נישאה גמליאלית  לאביגדור יוסיפון, מאנשי "השומר", והשניים עברו לגור בקיבוץ "בית עובד"

בתחילת שנות החמישים פרשה גמליאלית מהבמה.

בשנות התשעים התאלמנה מיוסיפון.

 חלק מלהיטיה בוצעו מאוחר יותר על-ידי שושנה דמארי.

אחייניתה היא הזמרת עדנה גורן (על גמליאלית נכתב השיר "אל נא תגידי לי שלום" על-ידי עודד אבישר ונחום היימן בביצועה של גורן.).

גמליאלית גרה ברמת ישי עד יומה האחרון.

בשנת 2000 הוציאה אלבום לא מסחרי בהפקה עצמית ובו שבע עשרה הקלטות מקוריות של שיריה, בהם "גדליה רבע איש", "בכרם תימן", "הודי חמודי" ועוד.

על-פי אתר הנוסטלגיה "זמרשת", מקומה כזמרת בתודעת היישוב היהודי בארץ ישראל היה - בין ברכה צפירה לבין עלייתה של שושנה דמארי.

 אישיותה החביבה וקולה המצלצל, שהתנגן כחליל, כבשו את לב מאזיניה, והקנו לה את הכינוי "הזמיר הארץ ישראלי".

כששודרו שיריה ב"קול ירושלים", נעצרו הולכי רגל ברחוב והתקבצו ליד מקלטי הרדיו הנדירים שפעלו בקיוסקים או שנשמעו מחלונות בתים, כדי להאזין לזימרתה.

היא הקנתה לשירים שביצעה קסם מלבב, והייתה אהובה בכל מקום בו הופיעה.