הסטודיו למשחק של ניסן נתיב הציג עיבוד בימתי לעשרה סיפורים קצרים צאת סופרים ישראליים. הסופרים והסיפורים שונים ולי לפחות לא כולם מוכרים.  

הכל הוצג כמקשה אחת ללא הפסקה ולפעמים קשה היה לעקוב מתי מסתיים סיפור אחד ומתי מתחיל השני. בין סיפור לסיפור היו שינויים קלים בהעמדת התפאורה-ספסלים שיצרו צורות שונות ויפות.

לא היה מכנה משותף לכל הסיפורים אך הם התרחשו כולם ברחובותיה ושכונותיה של תל אביב. היה סיפור על צלם חתונות, כלב מדבר, מרגל, זונה, גב' הוכברג, חייל, זוגות ועוד.

הרבה תנועה והרבה חן ראינו על הבמה הכל הודות לבימוי המצויין המרתק והזורם בקצב ועליזות של מרינה בלטוב ואילן תורן שעשה גם את העריכה, המוסיקה, עריכתה של נדב ויקינסקי, ומעל הכל המשחק הרענן היפה והשובב של השחקנים הרבים של הסטודיו.

הרבה משתתפים בהצגה וכל אחד משחק בכמה סיפורים ומגלם תפקידים רבים ושונים. אין אפשרות להזכיר ולנתח את משחקם של כולם. אציין כמה בשמותיהם בלבד כגון אבי קורניק, איתי חיון, אורטל חאיק, שלמי אברהם.

אך אין זה אומר שכל השאר היו פחות טובים במשחקם. היתה זו שעה וחצי של הנאה מלאת חן ויופי בעריכה וביצוע מצויינים.

לראות או לא לראות: שווה לראות איך אוטוטו ...כשם ההצגה כולם הופכים לכוכבים...