איטליה הקטנה

וינס ותמר, מסעדה איטלקית השוכנת ביד חרוצים בתל אביב, היא אולי האנטיתזה לכל המסעדות הראוותניות, שנפתחו בשנים האחרונות בעיר, המשדרות יוקרה ופאר. ללא השקעת סכומי עתק בעיצוב וביחסי ציבור, הצליחה וינס ותמר לבסס עצמה כמסעדה קטנה אך איכותית, עם קהל לקוחות נלהב ונאמן.

קל מאוד לפספס את המקום, אפילו אם חולפים ממש לידו, שכן אין שלט או סימן, שיסגירו את מיקומו. העיצוב כאן (אם יש דבר כזה) מרושל וחסר קו אחיד. השולחנות והכיסאות נראים כאילו נקנו בשוק הפשפשים, הכלים לא תואמים, אין מפות על השולחן - והמנות כתובות על לוח עם גיר. אם יתעקש מישהו בכל זאת על תפריט, יוגש לו נייר דק, עליו רשומות המנות בכתב יד. המטבח גלוי לכל - וריח בישול אופף את חלל החדר. האווירה כאן מזכירה טרטוריה עממית, משפחתית ופשוטה באיטליה.

למנה ראשונה הזמנו בודינו פרמז`ן (49 ₪), שהוא סופלה חם המבוסס על גבינת פרמז`ן והמטוגן במחבת. מנה נהדרת, מקורית, שטרם אכלתי כמוה בארץ.

מנה ראשונה נוספת היתה שקדי עגל (52 ₪), שהוגשו עם עדשים ירוקות. כאן למרבה הפלא, נחלנו אכזבה מרה. לשקדים היה טעם מובחן של דג, מה שהעלה את ההשערה, שאולי טוגנו באותן השמן, ששימש לפני כן במטבח לטיגון מנה אחרת. לא מתאים למסעדה שמכבדת את עצמה וחבל.

כמו כן הוגש לחם הבית, שהיה קצת מאכזב - וחמאה.

למנה עיקרית הזמנו פפרדלה פונגי (88 ₪). מדובר בפסטה ארוכה ורחבה ברוטב פטריות בשמנת. המנה התגלתה כמוצלחת ממש - עם  פסטה טרייה בעלת טעם נפלא ורוטב משובח.

כמו כן הזמנו טליאטלה רגו (62 ₪). הפסטה הארוכה הזכירה פטוצ`יני - והרגו הבשרי היה עשיר וטוב. מנה חביבה, אם כי פחות מיוחדת מקודמתה.

למנה אחרונה הזמנו טארט תפוחים (30 ₪), שהיה שגרתי לגמרי.

היתה זו ארוחה לא עקבית ברמתה. שתי מנות המחישו את הפוטנציאל הגדול הטמון במטבח, מנה אחת היתה נפילה אדירה - ושתי מנות נוספות היו בסדר, לא יותר מזה. אז נכון, שאין הרבה מקומות בארץ עם אווירה כה שונה ומיוחדת כמו וינס ותמר - אך ברמת המחירים הזאת חייבת המסעדה להיות יציבה יותר, אחרת עלולים לצאת מכאן בתחושה של אכזבה.

ציון: 3.5 כוכבים

וינס ותמר, הצפירה 10, תל אביב

לבלוג של TickTack1 יוצא לאכול