קפה תיאטרון הקאמרי היה מלא מפה לפה. קהל מגוון בכל הגילים. על הבמה שלושה נגנים ושני מיקרופונים. שם המופע "בין ברוודווי לשאנז אליזה" עמוס אטינגר פתח את הערב והציג את הזמרת ג'ודי בכר.  

לאחר סיור הופעות מאוד מוצלח בחו"ל ובארץ  פגישה מיקרית בין אטינגר לבעלה ג'קי סביליה  הולידה מופע שהוא שילוב מוצלח ביותר בין שירים כולם להיטים מפורסמים ממחזות זמר ,שנסונים צרפתיים של אדיט פיאף ואיב מונטן,ג'אז ודברים מפורסמים אחרים, לבין הנחיה שהיא סיפורים קטנים על השיר,תולדותיו ומבצעו הראשון .

לג'ודי קול מאוד נעים, חם, מלא, הבעתי ומרגש כשצריך. היא שרה בסגנונות שונים את הלהיטים הנוסטלגיים מלאי הקצב המפורסמים מאוד והקלילים. קולה הקטיפתי מחכה את קולה של אדיט פיאף ואם אתה סוגר את העיניים לרגע נדמה לך שאתה שומע אותה. שמענו להיטים מגבירתי הנאוה, קשת בענן מהקוסם מארץ עוץ, פאנטום האופרה, הלו דולי, חתולים, סיפור הפרברים,תחת שמי פריז, גרנדה וכו' קשת רחבה, מגוונת שג'ודי בעזרת העיבודים הטובים של בעלה נתנה אינטרפרטציה אישית מקסימה לשירים כל כך מוכרים.  

עמוס אטינגר שערך את התכנית וכתב את דברי הקישור בחר רק להיטים מפורסמים והפך את הערב למצעד נוסטלגי של שירי העבר שלא נס חינם עד היום.הוא קישר בין ההסטוריה של השיר,מבצעו אז וכעת. כל השירים הושרו ועובדו עיבוד מודרני עכשוי בשינויי קצב נדרשים שהפכו את הערב לזורם במהירות מבלי שהורגש איך עברה  השעה וחצי של הופעה.  

היה זה ערב מלא ענין שהוגש בטוב טעם,בוצע היטב ובהקפדה רבה ולא לחינם הקהל הריע ממושכות למבצעים בסופו. התזמורת -ג'קי סביליה קלידים, שי פקר -קונטרבאס וגונן רוזנברג -תופים- חברי תזמורת הקאמרית הישראלית היו שותפים ראויים לערב.

לראות או לא לראות: ערב בידורי קליל ונוסטלגי מעולה המבוצע היטב והמדבר אל הקהל.מומלץ.