ישראל היא מדינת מהגרים וכרבים מעמיתיי שלא נולדו כאן, אלא הגיעו אליה כבוגרים, שמורה גם לי זכות גדולה, כי למרות התערותי המלאה בשפה ובתרבות הישראלית, אני שולט גם בשפה אחרת (במקרה הפרטי שלי ההונגרית) ומעת לעת יכול לינוק גם מדדיה של התרבות בה נולדתי והתחנכתי. כיוון שמרכז חיי נמצא בארץ, אני שותף סביל בלבד בתרבות הזאת, אינני נוטל חלק באירועיה המרכזיים וחידושי השפה מגיעים אליי באיחור רב, אם בכלל. כפי שכבר ציינתי מספר פעמים, אחר הקמת המדינה ובמשך שנים רבות אחריה, התקיימו בארץ חיי תרבות הונגריים עשירים ותוססים, אבל היום זהו ענף יבש שאינו נושא כמעט פירות. 

עם את, יש גם יתרונות מסוימים לחיים המרוחקים מהמרכז, במין backwater בכל הנוגע לתרבות ההונגרית. כשמגיע לארץ אורח חשוב, אני לא חייב להידחק בתור ארוך, כדי להתבשם מקרבתו ולפעמים מתמזל מזלי ויש לי אפשרות להחליף עמו מספר מילים, לשאול שאלה, או שתיים. כך יצא לי לפני שנים רבות להכיר באמצעותו של השחקן המנוח אברהם רונאי, שהיה באותה התקופה יו"ר האגודה לידידות ישראל-הונגריה, את ג`ורג` מולדובה שרבים מספריו מצויים בספרייתי. באותה פגישה התברר לי, כי בימי מלה"ע השנייה גרנו עם הסופר (וגיבור ספרו האוטוביוגרפי בחלקו "מארש אימרה הקדוש") באותו הבית בכיכר קלאוזל בגטו של בודפשט.  

לפני שבועות אחדים, במסגרת יריד הספרים הבינלאומי בירושלים, חוויתי חוויה בלתי רגילה ויכולתי לשמוע דברים מפיהם של שני ענקים נוספים של הספרות ההונגרית העכשווית, פטר אסטרהאזי וג`ורג` שפירו. השבוע שוב התחברתי עם ה`אני` ההונגרי שלי והשתתפתי באוניברסיטת ת"א בהרצאתם של שני אישים שפרסמו ספרים על ארתור קוסטלר. לדבריהם, קיים עניין רב בהונגריה בסופר ההונגרי היהודי הזה ולאחרונה התפרסמו אודותיו שני ספרים נוספים.

שני הסופרים היו מארטון לאסלו שפרסם ספר בשם "קוסטלר המורד" ( marton lászló: koestler, a lázadó) וסיבוש מיהאל` שספרו נקרא "ארתור קוסטלר, מונוגרפיות ומאמרים" (szívós mihály: koestler arthur, tanulmányok és esszék). את הערב הנחה הד"ר רפי ואגו, מרצה בכיר לתולדות אירופה המודרנית בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, שבשאלותיו המעמיקות הצליח להאיר סוגיות נעלמות אחדות בחיי הסופר הדגול.

במחקרו עוסק סיבוש ב-18 שנים מחייו של קוסטלר, שהחלו עם צאת ספרו הידוע ביותר "אפלה בצהריים" ומסתיימות בפרסום האוטוביוגרפיה שלו, כאשר הסופר משך למעשה את ידיו מכל פעילות ספרותית ופוליטית נוספת וניסה להקדיש את חייו למדע. בראש וראשונה ניסה סיבוש לחקור את ההשפעות שהיו לפסיכואנליזה של פרויד על יצירתו של הסופר. אחת האנקדוטות שהוזכרו בהרצאה: אימו של קוסטלר טופלה בעצמה על-ידי ד"ר פרויד, אבל עזבה את הטיפול אחר פגישה אחת בלבד, כיוון שהרופא "שאל אותה שאלות גסות."

נושא אחר שהועלה בעבודתו של סיבוש היא הידידות האינטלקטואלית שנקשרה בין קוסטלר ופולנ`י מיהאל` (polányi mihály) הכימאי, הסוציולוג, הכלכלן והפילוסוף היהודי ההונגרי שחי ופעל באנגליה והשפיע עמוקות על יצירתו של הסופר. 

מארטון, שהכיר אישית את קוסטלר בימי לימודיו באוקספורד ושמר על קשר עמו עד יום מותו ב-1983 - כאשר התאבד ולקח עמו למוות את אשתו השלישית -  סיפר על התהפוכות בחייו המרתקים של הסופר. קשה להבין מה הניע אותו לבחור בדרך מפותלת וסבוכה כזאת ולאמץ דעות פוליטיות קיצוניות ולעתים סותרות זו את זו.    

קוסטלר הכיר ב-1922 את זאב ז`בוטינסקי ובהשפעתו הפך לציוני לוחם. ב-1926 עלה ארצה וחי בה שנים אחדות. במשך זמן קצר היה חבר קיבוץ, אך סולק ממנו. שימש ככתב עיתון גרמני בארץ, אבל התקשה למצוא את מקומו בפלסטינה הפרובינציאלית. הוא גם הצהיר, כי השפה העברית בעלת המבנה הארכאי ואוצר המילים הדל, אינה מתאימה לחשיבה מודרנית ולעולם לא תתפתח ספרות עברית הראויה לשמה. לבסוף גברו על האיש געגועיו לתרבות שגדל בה והוא שב לאירופה.

בימי מלחמת השחרור חזר קוסטלר לישראל ובין היתר כיסה גם את פרשת אלטלנה עבור עיתון אנגלי. הוא שוב התאכזב מהמציאות בארץ ומהציונות. אחד הגורמים לכך היה אולי הויכוח החריף שניהל עם דוד בן גוריון ב-1948. קוסטלר ניסה להשיא לו עצות, אבל מייסד המדינה ענה לסופר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי עליו לעסוק בעניינים שיש לו יותר הבנה בהם. ספרו "גנבים בלילה", המבוסס על שהותו בקיבוץ עין השופט, לא התקבל בברכה בידי הישוב. עם שובו ללונדון, עוד פרסם קוסטלר קובץ בשם "הבטחה והגשמתה" אודות הקמת המדינה, אבל במהירה הכריז:

"אין לי כל עניין בכך כמה מאבותיי היו עברים, בבלים, לגיונרים רומאים, צלבנים והונגרים נודדים. אני מתייחס לכך כמקרה, שאבי נולד כיהודי, אבל הרגשתי חובה מוסרית לפעול במסגרת התנועה הציונית, כל עוד לנרדפים ולמחוסרי הבית לא הייתה מולדת. מאז שישראל קמה, אני מרגיש את עצמי משוחרר מהחובה לבחור בין היותי ישראלי החי בישראל, או אירופאי החי באירופה. אני מחשיב את עצמי קודם-כל כחבר בקהילה האירופית, שנית אזרח אנגלי, בעל מוצא מפוקפק ומעורב, המקבל את ערכי המסורת ההלניסטית-היהודית-הנוצרית שלנו, אבל דוחה את הדוגמות שלה."  

בצורה דומה הפך קוסטלר גם מקומוניסט מושבע, חבר פעיל במחלקת התעמולה של הקומינטרן, החי כשנה בברה"מ, לאנטי-סטליניסט פעיל. בספרו "אפלה בצהריים" התריע לראשונה נגד סכנת האידיאולוגיות הקיצוניות. ספרים אנטי-קומוניסטיים נוספים שלו הם "האל שהכזיב" ו"היוגי והקומיסר". `בגידתו` באידיאלים של נעוריו עלתה לו ביוקר. רבים מחבריו האינטלקטואלים הטילו עליו חרם.

בהרצאה הוזכרה גם רב-לשוניותו של קוסטלר. כרבים מילידי משפחות מרכז אירופיות יהודיות, גם הוא דיבר וכתב בשפת מולדתו, הונגרית וגרמנית כאחת. עוד בנעוריו היגר עם הוריו לווינה ולאחר-מכן גר ופעל גם בברלין. עם עליית הנאציזם לשלטון, עבר לפאריז ולא מצא כל קושי ליצור בצרפתית, אבל כאשר הגרמנים כבשו את צרפת והוא נאלץ להימלט שוב, הפעם ללונדון, כבר לא הצליח ללמוד לכתוב אנגלית ללא שגיאות.

קוסטלר העניק את שמו לעניינים רבים. הוא היה הראשון שערך ניסויים בל.ס.ד., לחם נגד החימוש הגרעיני ועונש המוות - בפרט באמצעות בתלייה -  שלל את הדרוויניזם, אך תמך בהתאבדות וזכותו של החולה למות בכבוד, המתות חסד. הוא הוריש חלק ניכר מרכושו לאוניברסיטת אדינבורו, למטרת עריכת מחקרים בפאראפסיכולוגיה. יש המתייחסים אליו גם כאל פילוסוף. גיבור ספרו "אפלה בצהריים", רובאשוב, שעבר עינויים קשים וישב בבידוד בבית הכלא, שקע במין טראנס, שכינה אותו "תחושה אוקיאנית" - מושג "הפרט מול האינסוף", שחזר מאוחר יותר ביצירות נוספות של סופר זה.

לקראת סוף חייו, חזר קוסטלר לטפל ביהדות ופרסם ספר בשם "השבט השלושה עשר". מחקרו בנושא הממלכה הכוזרית ששלטה במאות השביעית והשמינית באזור הוולגה, ששליטיה אמצו לעצמם את הדת היהודית, הייתה ללא דופי, אבל לא כן מסקנתו המופרכת, כאילו מוצאם של יהודי מרכז ומזרח אירופה אינו שמי. מטרתו של קוסטלר בספר זה הייתה לשלול את הקשר בין היהודי האשכנזי והיהודי המקראי, לו מייחסים האנטישמים את רציחתו של ישו.

לא הזכרתי עדיין, כי בהרצאה שנערכה באוניברסיטת ת"א השתתפו מלבד המרצים והמנחה, ביחד עימי רק שמונה (8!) ישראלים מיוחסים. אני התבשרתי על ההרצאה בידיעון שפרסמה נספחת התרבות בשגרירות הונגריה בישראל, אבל אני משוכנע שלו ניתן לאירוע פרסום רב יותר - מה גם שהוא נערך על טהרת השפה האנגלית - היו מגיעים להרצאה עוד רבים מאלה המתעניינים בדמותו השנויה במחלוקת של ארתור קוסטלר.