צילומים-יחצן

 

להקת המחול המודרנית האיטלקית 'פרפקט דנסרס'נוסדה לפני כ8 שנים .מאז היא מעלה יצירות הזוכות להערכה בינלאומית גדולה.

המנהלים האמנותיים של הלהקה הם וולטר מאטיני ואינה ברוקס המעלים כוריאוגרפיות חדשניות ,מיוחדות וחריגות בעולם המחול המודרני.

 

אמש ראיתי את עבודתם 'אינ פאוסט'בה השתתף גם הרקדן הישראלי עדו תדמור בתפקיד הראשי של פאוסט.

 

יש כמה מאפינים לכוריאוגרפיה זו.

קודם כל ריקוד האיטיות של הרקדנים השונים.שנית כמעט בכל רגע נתון מתרחשים על הבמה כמה סצינות מקבילות  שונות אחת מהשניה.

דבר נוסף בעומק הבמה כתפאורה מוצבים  שלושה בדים עליהם הצייר הישראלי בזוקה ג'ו מצייר מתחילת המופע ועד סופו שלושה ציורים על בדים אלו.

 

הרקדנים רוקדים אך התנהגותם ברוטלית רוב הזמן וזאת בהתאם לתכן המחול ותפקידם בו.

לדוגמה תוך כדי הריקוד בעלי תפקידים שונים זורקים את פאוסט על הרצפה,דורכים עליו,יושבים עליו.פאוסט מכניס אצבע לאחת הרקדניות לפה ועוד.

 

כל הזמן יש תנועה על הבמה.יש דריכות ומתח הן בגלל המוסיקה המושמעת והן בגלל התנועות הברוטליות של הרקדנים.

 

חלק גדול מהסצינות מתרחשות באור אפלולי וכמעט ואין סצינה הנרקדת באור מלא.

עיצוב זה של התאורה אולי נכון לפי עלילת המחול אך מקשה לראות פרטים רבים ללא מאמץ רב של העינים גם אם אתה יושב בשורות הראשונות

כנראה בנקודה זו אין מה לעשות כי זו האופנה שנמשכת ,לדעתי,כבר יותר מדי זמן.

 

המופע מבוסס על מחזהו של גתה "פאוסט"שנכתב במאה ה18 ותחילת המאה ה19.

 

פאוסט הנו רופא משכיל שאינו מרוצה מחייו. הוא כורת ברית עם השטן  בה הוא מוכר את נשמתו לשטן  תמורת תענוגות החיים על האדמה.

 

המופע שראיתי, כאמור, מבוסס על המחזה ומציע לקהל סיור בפינות אפלות בנפש האדם.

כל זה יפה אך יש הרבה קטעים במופע שכונת הכוריאוגפים אינה מובנת והקהל  רואה. נהנה אך לא יכול לרדת לעומק  לכוונתם. 

כנראה שצריך להבין את הפסיכולוגיה של האדם כדי להבין חלקים רבים מהמופע.

 

הצטינו בריקוד ובגילום הדמות המשוחקת עדו תדמור כפאוסט ואינה ברוקס כסטאנה.

יש קטע בו היא מופיעה עם בובה של תינוק, קורעת את ראשו זורקת אותו ומחזיקה את התינוק ללא הראש.

 

היא היתה הדומיננטית בין הרקדנים שבאו מאיטליה.כולם היו מצויינים הן כרקדנים והן כשחקנים.

 

עדו תדמור נראה כמקבץ נדבות עם שער ארוך פרוע לבוש לא יפה ויושב על כיסא  שמפילים אותו ממנו, מתישב שוב ,נופל.מיחיסר ומראה את יסוריו.

משחקו היה מעולה הוא היה עד כה רקדן מצויין ולמרות שלא ראיתי אותו תקופה ממושכת עדיין נשאר מצויין בריקודו , בכושר הגופני הטוב,בגמישות גופו.היה במלוא כושרו ונהנתי ביותר מביצועיו.

 

 

קשה היה לנחש את תפקידם של יתר הדמויות אך כולם רקדו טוב.היו עוד 7 שמלאו תפקידים כ-מלאך שחור,צדו הנשי והגברי של מפיסטו,וגנר,מלאך לבן, מרגריטה ומרתה.

 

התפאורה כללה את הציורים שצייר בזוקה ג'ו ווקיר אליו "זרקו 'עצמם חלק מהרקדנים,נתקלו בו או נגעו בו.

בפינה של הבמה היה איזה חפץ שחור שלא הואר טוב ולא הוסיף או גרע דבר מהתפאורה ולא הבנתי מה הוא סימל.

 

מה היה תפקידו של ג'ו הצייר.מדוע הוא היה נחוץ לעלילה והתפתחותה .היה יפה לראות את ציוריו מ א עד ת והצורה איך התקבל הדמות הסופית בכל אחד מהציורים אך פרט לזאת שהוא הווה חלק מהתפאורה כוונת הבמאי לא הובנה.

נראה היה לי שהציורים מסמלים אותה דמות בשלוש תקופות שונות מחיי הדמות

 

עיצב את התאורה ברונו צ'יולי בצורה יפה אך לו היה מוסיף קצת אור בחלקים מסויימים זה לא היה פוגם באוירה אך עוזר לראות היטב פרטים נוספים מהמתרחש על הבמה.

 

המוסיקה היתה קולז של חמישה מלחינים שונים .

בקטעים מסויימים הרגשתי ניגוד בין המוסיקה הרועשת לבין השלוה של הרקדנים הצועדים או רוקדים על הבמה באיטיות.

 

 

 

לראות או לא לראות;מופע מענין,ביצתוע טוב מאוד,נהנתי למרות שהלא מובן היה רב .

 

 

נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 2/6/2017 07:12