מס' צפיות - 170
דירוג ממוצע -
התחרות לאורוויזיון ספקה לנו עתודות של זמרים מבצעים וגם "שופטים"
גם אלה וגם אלה שיקפו את רוח התקופה,את שינויי הטעמים המוזיקליים,את האופנה שהביאו המתמודדות ואת השירים הידועים הלועזיים.
מאת: מובי דיק 10/02/24 (19:45)

    ההילה המצפה  לכל אחד, אולי, להתקבל לתחרות הכי אינית בעולם סחפה  עשרות מועמדים שזרמו מכל קצווי הארץ.

 

     שמות רבים  התחלפו בכותרת  בשני העשורים לקיומה של  התחרות : כוכב נולד, הכוכב הבא ,קדם  אורוויזיון. השופטים  כולם ידועים   הפכו  להיות אדוני סימני  הכחול והאדום, הם היו החרב המתהפכת שלעיתים הקהל באולפן או בבית הפר את  החלטתם של   השופטים. יש בהם   מי שנשאר  יותר זמן על  המדוכה, והרי התוצאות לאורך השנים : 

קרן פלס שמשה   2 עונות

סטטיק ובן אל  ה-4 עד  8 עונות

אסף אמדורסקי 4 עונות

 שירי מימון  6 עונות

רן דנקר 9 עונות

עדן חסון 10 עונות

איתי לוי 7 עונות

 

שיטות הניקוד  גם הם עברו שינויים  וטלטלות  כמו כן   הדילול והניפוי.

 

אסי עזר ורותם סלע המנחים קבלו חזקה  על התוכנית והיו הפנים שלה. הראיונות שלהם  עם משפחות  המתמודדים  נערכו  בחדר נפרד שם הדחקות והצחוקים  שלטו באין מפריע.

 

    ככל שעבר הזמן השופטים קבלו בטחון  והידע המקצועי  שלהם לא   הורגש  במהלך השיפוט, אפשר לומר שדעותיהם על איכות השירה היה די רדוד. השופטים  שסוחבים אחריהם "תארים" כמו  זמר מבצע, מלחין,פזמונאי , לא הוסיפו  לאיכות השיפוט. נראה  כי כולם  קבלו כרטיס  פתוח לעודד, לרחם, להבין  את האכזבות של המתמודדים ולא מעבר לכך

 

   היה מענין לראות את פניהם של השופטים במהלך השידור. מי שהצטיין  בג'סטות הוא  "איתי הקופץ בראש" מניף את  זרועו

לרוחבה וכבר ברגע הראשון הוא   ממהר   לסמן את   הכחול שהיה הכי שימושי אצלו. ובכלל המנהג שלו  לקפוץ על השולחן כנראה  מדביק  את   רן  דנקר  שבעת  שעדן גולן קבלה  100% במדד החשמלי  הוא  כקפיץ קיפץ  על השולחן וצעק במלוא פה :"תופעה שלא היתה מעולם,זה מעביר  בי צמרמורת שלא ידעתי כמוהה ".וזה  מעביר את כולם לאטמוספרה אחרת.

מירי מימון תמיד מחייכת , עיניה בורקות  אמנם לא באותן  רמה כמו  עיניה של מירי מסיקה שתמיד  הדמעות חנוקות  בתוכן. עדן חסון מאוד מאופק. אבל   אסף אמדורסקי  לא שוכח שהוא כנראה על תקן  "המומחה"  ממלא המקום של   השופט האגדתי  אביב גפן, פניו תמיד  בהבעת ספינקס  שומר  סוד, לא נעתר לגערות שכניו :"נו כבר .תתן את הכחול שלך", והסיבה  לעמידתו כנגד  חבריו תמיד לא משכנעת. 

 

    אסי ורותם שלפעמים שוכחים את  התפקיד שלהם גולשים ויושבים  עם השופטים ולעיתים מביעים דעתם. אסי"הכי ישראלי שיש אני מרגיש שיש כאן אשה עוצמתית" ואם  כבר  מישהו זרק אולי בשוגג שתי מילים ששיכות  ללקסיקון  של   שופטי אודיציה לזמרי אופרה והם "פורטה" ו"מודולציה"  הרי יש  שמישהו  מהשופטים   מנסה לדוג אותם שוב ולהכניסם   לתוך השיפוט.

 

   ולפני  הסיום אשמח להביא לכאן כמה פנינים שנאמרו בחום ע"י שופטינו :"את חיה רעה, את לוהטת"  "עמדת בזה ביצוע מקסים" "יש בך משהו נקי    מצד שני העיבוד של   השיר לא היה  משהו". "לא מספיק חד ולא מבריק" "כפרה עליך עדן, את אמנית,אפשר לסמוך עליך , את חותכת, מדהימה". "היא למדה מה שצריך  ללמוד במוזיקה היא בהחלטי מועמדת".אולי מזכיר למישהו   מילים המלוות תחרות מלכות היופי או    לפרס  דוגמנית השנה.

 

     פלא הוא שבכל זאת ולמרות  הכל  קבלנו  במשך השנים  מועמדים ומועמדות שזכו לתהילת  העולם  האורויזיוני כנועה קירל,

דנה  אינטרנשיונל, נטע ברזילי . 

 

    המעמד    הסופי  בין שתי דיוות עדן גולן ומיקה משה, הראה  את ההבדלים בגישות מה צריך להיות  הדבר הנכון  בין  השקט,הרוגע  הפורץ בשיא  המלודיה ובין  הרוח  הישראלית החצופה הצעקנית ורק הבמה  הבינלאומית  היא תשפוט  מה  נכון ומתאים   לזמננו  אנו.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר