עם כניסתך לאולמות המפלס העליון במוזיאון  אתר מבחין מרחוק  בציורים  אנמיים ואתה חושב לעצמך למה הם הגיעו  לכאן,מי הניח אותם ומדוע התערוכה  בה הם תלויים מכונה "אחוז בכל היקר". תוך כדי הסברים הכתובים אתה מבין שלפניך עבודות ניר והדפסים מסוף המאה ה-19 עד לתחילת המאה ה-21, המספרים סיפור בלתי יאומן :אתה יצירות מופת  על ניר שנאספו ולוקטו מבעליהם   שנרדפו  וברחו מאירופה עד כיבוש הנאצים בעת מלחמת  העולם השניה.

   אחראי לאוצר זה הוא דר' קארל שוורץ 1885-1962 מנהלו הראשון של המוזיאון התל אביבי  ששכן בשדרות רוטשילד. שוורץ עצמו היה אספן והיסטוריון ממינכן ועקב היכרותו  עם אספנים  כמוהו כא ריק גריף, תעשיין טקסטיל, פני גוגנהיים, צארלס ואוולין  קרמר, אברהם הורודיש ועוד, יכול היה לשכנע שיתרמו את אוספיהם   לארץ ישראל ומאז הם שמורים בארכיוני המוזיאון.

    האוצרת ענת דנון סיוון מאווררת את היצירות  על קירות המוזיאון שכן כולן נושאות בחובן תגובות   של האמנים למצבי  אבדן אבדון,מוות  ופליטות. 

    בתערוכה  נפגוש אמנים ידועים  לנו  בהדפסים ורישומים על ניר, כאדוארד מונק, "הקברים" של לאה גרונדיג, העבודה המרשימה של  סמאח שחאדה "הבית שלנו" כשהיא ובעלה  נטורים בנוף של עצים ושבילים. אגון שילה עם"הפרוצה"משנת 1913 המתוארת כמריונטה.   כאן אפשר  לראות חלק מהעבודות שכונו "אמנות מנוונת' כשהשלטון  הנאצי החליט שהאמנים שיצרו אותם הם  בושה לעם הגרמני. כן יש להזכיר את קבוצת האמנים הסוריאליסטים שברחו  מאירופה והגיעו  לוילה "אייר בל"

ליד ליסבון ביניהן אנדרה ברטון, מקס ארנסט, אנדרי מסון . תוך כדי שהייה הם ממציאים את קלפי  הטארט בסגנון סוריאליסטי.

יש  לקבוצה זו סדרת "הרישומים הקולקטיביים" עבודה משותפת משנת 1940.  על כל אלה אפשר למצוא עוד פרטים אודותם בספרו של   האיטלקי   איטאלו  קלווינו,"טירת  הגורלות המצליבים"

   הכותרת  האניגמטית של "אחוז בכל היקר" שאובה מספרו של ג'ון ברג'ר 1926-2017 בו מסות על אמנות ואמנים,איגרות על הישרדות ומרי. ברג'ר  מבקר אמנות הושפע מרעיונות של פילוסופים  כשפינוזה וולטר בנימין. 

   ועל כך אפשר לומר תערוכה צנועה אבל מכילה ללא מילים את  מה  שאנו עוברים  כיום.