כי יש לדעת שסבינה סעד,היא אמנית רב תחומית ופרט ל-20 שנה  שהיתה חקלאית  במושב אשר במועצת גזר, כל חייה הם קודש לאמנות. שורשיה באיטליה שם נולדה וינקה  אמנות יחד עם  ציונות. סבינה :"אני אוהבת כל דבר  שהוא יפה  לעין" ולראיה כל חפץ שהיא  אוגרת  הוא חומר לעבודה עתידית.   ומאחר שסבינה היא כמו קומקום שורק שהרעיונות דוחפות את עצמן לצאת לאויר  העולם, היא משתתפת  בכל תערוכה קבוצתית ובתערוכות יחיד. 

    עוד בטרם   נולדה  הקורונה  והמלחמה  בה אנו שרויים   עתה,סבינה מגייסת את  חייליה הדימיוניים  המאכלסים  כל מגירה בה נאספו פיציפק'ס,חפצים ישנים על גבול הוינטאז' ומולידה את התערוכות :"זכרונות" שהם   220 עבודות  על ניר עטיפות פרי מבתי  האריזה שהיו בסביבתה. 100 "מתכונים של סבתא סבינה" שנכתבו  ואוירו על מפיות ניר שנאגרו במשך שנים. בחנוכה  היא  מחליטה ש-17 קולבי עץ ומתכת יכולים בהחלט ליהפך לחנוכיות. "חנוכיות יוצאות מהארון" איזה  שם מתוחכם  לתערוכה יוצאת דופן. 

   מאחר   וסבינה בנשמתה גם מחנכת  היא  מודעת  שהדור הצעיר אינו יודע מהו "הטלאי הצהוב" לכן במשך שנתיים  היא

בראה צבא שלם של  כ-200 טלאים שכל טלאי כזה  מקבל   עשרות פנים  וואריציות אין סופיות : טלאי כמובייל, או משחק יו-יו,

טלאי הקופץ מתוך קופסא כג'ק, שעון  שצלב הקרס  מפריע למספרי השעון בעוד המטולטלת  שלו  הוא הטלאי עצמו. כך שהמבקר

בתערוכה  יכול להזדהות ולהכין את כוונתה  של  סבינה ואפילו לאמץ לו טלאי משלו.

   שנת  2020 מביאה בכנפיה את הקורונה וסבינה בהיותה סגורה בביתה  מתנפלת על המדיה  החדשה "חשבתי  שאוציא מתחת ידי 30 ציורים "מחשבה לחוד ובצוע  לחוד "לא יכולתי לעצור בעדי רק סיימתי  לעבוד על פרויקט אחד וכבר דחקו  בי עשרות  רעיונות חדשים" כל  ספרת אפס היתה כחגיגה  לאותם  גלגלים שסימנו את סמל הקורונה, כל דבר עגול כמו מטבעות, כמו SOS,שיפודי בשר  או 5 טבעות האולימפיאדה בטוקיו שלא התקימה, חגגו אצל  סבינה שנתנה  שם לתערוכה הזו  "קורונה דיאלוג עם וירוס".

   עוד אנחנו   מרגישים עדיין את תופעות הקורונה וכבר פרצה המלחמה העכשוית,שאין לה שם עדיין. וסבינה מוכנה גם לזו. הפעם היא מאוורת את   שטרי הכסף  שאספה במשך שנים ובטח חיכו לתורם.. בימים  אלה יוצאת לדרך  תערוכה חדשה בשם "כיסופים" קמעות ישראליים ומהעולם. ל-123 שטרות סבינה סרגה בחוט ד.מ.צ סביב  לשוליים  כשהם מעוטרים כל אחד מהם   בסופם במיני מינאטורות מתאימות לתוכנן. אתה מקבל  סקירה של  כל האישים  היהודים והישראלים לדורותם משרים,נדבנים, אנשי רוח כל אחד  ושטרו הוא  עם   ערכו הנקוב.   גם  נופים ,מבנים  ושטרות  מארצות שונות ותקופות עברו.  ואיך אפשר להתעלם ממה שכולנו עוברים   היום ועם  משפטי החיזוק והתקווה.  סבינה רומזת בעדינות דרך  הציורים של השטרות ועבודת הטלאים שהיא  סורגת ומחברת   את המצב. בשטר ורוד ציור של כד ומגילה שנמצאה באחד ממערות ים המלח  שם מודבקים  2 קליעי אקדח והכתובת "שמחת תורה  2023"  כמה שטרות שאחריהן מזדנבים חוטים דקים  עליהם   לוחיות  עם  צילום  פני החטופים והמשפט :    "bring them home " .  שלושה שטרות מופרדים כשעל כל אחד מהם   מצולמת כנסת ישראל, ועל שתיים מהן  מודפס תאריך . הראשון 6.10.73 (יום כיפור)  על השני 7.10.23 (פרוץ המלחמה העכשוית) ועל השלישי

רק בנין  הכנסת במערומיו.  לבסוף שטרות חתוכים מהם מורכב הסימן הצהוב  הנענד כסיכת עניבה כשחוטים צהובים  מחברים את כל  פיסות השטרות בצבע  כחול.

    כך יושבת לה סבינה סעד, אמנית וסבתא כשמסביבה  תלויים על הקירות תעודות הוקרה  ופרסים, עדות שהממסד החינוכי והאמנותי מוקיר  ומאמץ  אותה ללבו.