אתמול צפיתי באחת מסצנות ההדחה המרתקות ביותר שהניבה התוכנית עד-כה. וואללה, בלי 'הפקה' ובלי 'דנייה'. משהו אוטנטי (וגם זאת אחרי תוכנית אמצע שבוע שנראתה בערך כמו עניין התלמיד ב'עלון הכתה').

פעם ראשונה בשידור חי אתה רואה קטע של  "חייך, אכלת אותה"! והאיש שהכי  צריך היה "לקרוא את הכתובת על הקיר" חשב שהכול איתו על הכיפאק, העביר ברוב טובו פסל חסינות לחבר (נגיד) ופראאאח!!! עף ישר לכסאו המכובד בלשכת חבר המושבעים.

נו, על עידן לי אישית קשה לוותר, למרות שלדעתי, דייסת סרטנים בקוקוס לא יצטרך יותר לאכול מהיום, וגם שמפו לשיער לא ייחסר לו. כן, רצוי שלהדחה הבאה 'יעלו' את אחת מייעלות החמד החטובות כדי שלא יזהר בבדידותו שם בבית המלון ה"צנוע".

אריק (אפון), שבמהלך טקס ההדחה הזעיף  היטב את פניו החרדות ונרעש לשמע כול הגה וזיע שעפו שם בחלל האויר, ושכבר ראה עצמו "מחלל בין מלאכי השרת" עת עבר פסלון החסינות ליואב, לא התקשה כלל  לומר בנונשלאנט  לזו-ארץ ששאל, "נו, מה אתה אומר על זה אריק"??    "לפעמים צריך לסמוך גם על טקטיקה" סינן  האפון מבלי להניד עפעף, כשחזהו נפוח מגאווה.

מסתבר, שלא רק הפוליטיקאים בכנסת  "מהלכים על הסף" (יענו מהמרים, בריקמנשיפ), גם ה'פוליטיקאים של הישרדות' ויש כאלה.

אני תוהה רק, האם גם אריק הכין 'שני נאומים'  "just in case".