מזמן לא היתי בקומדיה חסרת טעם כל כך בתיאטרון מקצועי. מה ראיתי? קומדית סלפסטיק ללא סלפסטיק? קומדית מתח ללא מתח? קומדית דל ארטה ללא פנטלונה?. שמות מבטיחים כמו היצ'קוק, מושונוב, קושניר אך התוצאה מאכזבת.

חיפשתי בין היוצרים של "39 מדרגות" מאת ג'ון באקן ואלפרד היצ'קוק המוצגת בהבימה ישראלי ופרט למתרגם-דניאל לפין לא מצאתי. הכל מיובא. בימוי, עיצוב,תפאורה, תאורה כשהעיצוב להם רק הותאם כאן. האם אין בין הקומדיות הישראליות משהו טוב יותר, מתאים יותר, תרבותי יותר? אין לי ספק שיש.

 לכל אורך ההצגה מנסים להצחיק אותנו אך בקושי מחייכים.הנה כמה דוגמאות: ריצ'רד-נתן רביץ שנקלע שלא מרצונו לפרשת ריגול בורח מסוכני הריגול. הוא שובר חלון ומנסה לקפוץ דרכו אך רגלו נתקעת בחלון אז הוא "גונב לנו את החלון" ובורח עם החלון. מצחיק? נואם באסיפת בחירות מדבר בצורה שלא שומעים אותו "תרים את הקול" אז הוא מרים את הקול בתנועת ידו.

ליצן-קושניר שוכב על הרצפה עם שתי רגליים מפוסקות למעלה. ריצרד בורח עם אישה השואלת מה זה. התשובה "זה חריץ" אז הם עוברים בין הרגליים. שואלים את השוטר "אדוני השוטר זה נכון שלמדת 12 כיתות לימוד ואתה עדיין בכיתה "ב" גם זה מצחיק -נכון?

חג שמח אומר אחד השחקנים. אז נכנס עץ אשוח בכוחות עצמו וקושניר ומושונוב מפזרים ביד פתיתי שלג מסולם. מוני מושונוב, אבי קושניר, נתן רביץ וסיון ששון עושים את המקסימום אך כאשר אין הצגה והבימוי מיוחד וכושל קשה להצליח.

כל אחד מהשחקנים מגלם כמה תפקידים והם עוברים מטיפוס לטיפוס.הם מעוותים את פניהם,צועקים ומתנהגים בצורה משונה כדי להצחיק. הטוב מכולם היה קושניר אך גם הוא נאלץ להשתמש בכל התנועות והתעלולים שהבמאי הטיל עליו ועושה אותם בחן וכשרון.

החפצים-התפאורה באים ויוצאים מהבמה בעצמם .האם זו קומדיה של שטויות?קשה להחליט אם כי התשובה ידועה לי מתוך השאלה. דעתי היא דעת יחיד כנראה כי האולם היה מלא לגמרי וההצגה הועברה מאולם קטן לאולם גדול יותר וקשה להשיג כרטיסים אלא רק לחודש מרץ.

לראות או לא לראות:זאת הצגה ללא דרך ביניים. אתה יכול לאהוב אותה הרבה או לא לאהוב אותה כלל. אני בחרתי בדרך השניה. חסרת טעם אך הנהירה אליה כנראה מובטחת.