כפפה, טרמפיסט, דוד שמסדר אנשים, פנטזיה ומישל פררה - אלו היו האלמנטים שקיבלה חברת 900 מטר הפקות במסגרת תחרות 48 שעות. הפקת סרט תוך זמן כה קצר הופכים את המשחק לעמוס אדרנלין, תשתית רצינית להסתברות גבוהה של קומדיית טעויות ובעיקר - לחץ.

פרויקט 48 שעות החל בסנימטק בשדרות, שם חילקו ל-21 צוותים אשר השתתפו בתחרות, אלמנטים לכתיבת תסריט. ביום רביעי בשעה 18:00 התרחשה ההזנקה אשר הקפיצה את חברי 900 מטר חזרה למצפה רמון, הבית ומקום ההשראה של צוות ההנהלה, להתחלת עבודה אינטנסיבית ומאתגרת - כתיבת התסריט. העשייה, התשוקה והמתח החלו לפעום בחוזקה. ומה באשר לזמן? הלך ואזל.  כתיבת התסריט הסתיימה בשעה 03:00 ועם אור ראשון, 05:00, הקיצו השחקנים, הבמאי ועוזרו, המפיק, הסאונדמן ועוזר ההפקה ליום צילומים ארוך וגדוש.

לוקשיין הסרט נבחר כיאה לחזון החברה, בהר ברכה ליד בית ספר שדה מצפה רמון. הקהילה נרתמה מיידית להצלחת הסרט וידיים רבות קפצו לעזור. בית ספר שדה אירח את צוות ההפקה, חוות האלפקות תרמה סוס ואף את בעל החווה ששיחק תפקיד צדדי אך חשוב, צוות פונדק רמון מקבוצת ישרוטל פינקו בארוחת ערב בלב רחב ואנשים פרטיים מקומיים תרמו בנדיבות מזון, ציוד, תלבושות, פירות ושאר ירקות.

על הסט האווירה הייתה יוצאת דופן. חברויות בתוליות התגבשו, הלצות סייעו לעבור את היום הארוך ואנרגיות קופצניות עטפו את השממה. החום המדברי הכבד שהעמיק את העייפות והרוח החזקה שאיתגרה את הסאונדמן לא הצליחו לעמוד בין הצוות לדד ליין - ויום הצילומים הסתיים בהצלחה ובזמן.

הערב ירד, והצוות נכנס לחדר עריכה למרתון פוסט פרודקשיין. למרות הקושי בתחזוק העירנות, ראש לא הונח ושטיפת הגוף למטרת התרעננות קטנה, לא הובאה בחשבון. שלושת חדרי הסטודיו המצפאי הפיצו אור ועשייה במשך כל הלילה. לרגע אחד ומסונכרן להדהים, חברי הצוות שהתפזרו בשלושת החדרים התקשו להחזיק את עצמם בעירנות מלאה ודילגו בין חושך למסך מרצד. אבל רק לשנייה בודדה.

07:30 - הסרט ערוך, ללא סאונד, ועובר רינדור (תרגום) בתוכנת האוויד הנפוצה בכל בתי הפוסט הגדולים והמקצועיים ביותר בארץ. הכול הלך לפי הזמנים שנקבעו מראש. התוכנה עבדה באיטיות ונתקעה. המפיק הבחין כי הרינדור זז לאט מדי מהצפוי והחליט להעביר את הרינדור לרזולוציה סטנדרטית (sd) במקום רזולוציה גבוהה (hd), כדי לחסוך זמן יקר. לוח הזמנים התחיל להשתבש והשעון תיקתק. עורך הסאונד עבד במקביל וניסה לעמוד בקצב למרות העיכוב בחדר העריכה. לחץ וטרוף הפרו את השממה.
לאחר רפרוף קצר של השוטים אחרי הרינדור, התברר לחברי ההפקה כי השוטים האנימטיביים בילגנו את הטיים ליין ופס הקול יצא מסינק (סינכרון).

בשעה 15:00 עורך הסאונד ששקד כל הלילה על העריכה העביר את הגרסה העדכנית. במקביל, השבת הסינקים למקומם לא הסתיימה ושעון החול אוזל. מלבד זאת, מפאת חוסר הזמן שנותר, תיקון צבע ופיין טיונינג של האנמציה לא הובאו בחשבון ויצאו מרשימת המטלות שנותרו. העיקר לעמוד בזמנים.
חברי ההפקה החליטו כי על מנת לצמצם בזמנים, שני חברי הפקה יצאו לשדרות עם הגרסה הקלוקלת (של חוסר סינכרון בין הסאונד לשוטים) ובינתיים עורך הסאונד ועורך הווידאו יסדרו את חוסר הסדר בסינכרון ויישלחו אונליין את הגרסה הסופית לשניים ששעטו לנקודת הסיום.

בשעה 16:55 יצאו שני השליחים ממפה רמון במהירות 140 קמ"ש לשעה (נודה לקוראים אם לא ילשינו לרשויות - אבל המטרה קידשה את האמצעים) והגיעו ב-18:10 לנקודת הסיום בשדרות. לשניים נותרו 20 דקות להורדת הגרסה העדכנית, העברתה על דיסקאונקיי ושיגורה לצוות השופטים.

18:30. נותרו 10 שניות לסיום ההעברה וחברת 900 מטר הפקות לא עמדה בזמנים. הגרסה הלא תקינה הועברה לשופטים בזמן אבל צוות ההפקה החליט למשוך אותה על מנת להגיש גירסה מתוקנת עם פס קול מסונכרן במחיר של יציאה מהתחרות. הנהלת ההפקה בחרה באמת האמנותית שלה.ההתרגשות והלחץ הומרו לתשישות נפשית ואכזבה. אך במהרה, חילופי דברים בין חברי ההפקה הצליחו להמיר את הייאוש והרגשת הכישלון לאופטימיות והפקת לקחים מהירה. צוות שעובד בכבוד והדדיות, שתוף פעולה פורה, חברים טובים שמוכנים לסייע ולנדב מניסיונם, עשייה ברוכה ויצירתיות נדירה - העיקר היא הדרך, לא?