מזה חמישה עשורים יצירותיו של הזמר, הפזמונאי והמלחין מתי כספי מעטרות את פס הקול הישראלי, ושיריו הפכו עם השנים לנכסי צאן ברזל שלא נס ליחם. לא בכדי נחשב כספי לאחד המוסיקאים המוכשרים והפורים ביותר בישראל בכל הזמנים, ומעבר למאות שירים שכתב, הלחין ולעתים אף ביצע בעצמו, בולטת במיוחד היכולת שלו לנגן על מגוון כלי נגינה - פסנתר, תופים וגיטרות, ולמעשה הרוב המכריע של יצירותיו מתהדר בשלמות מבחינת המרכיבים המוסיקליים. בימים אלו מועלה בתיאטרון הספרייה ברמת גן המופע "בלילות הקיץ החמים" שהינו מופע מחווה ליצירותיו של מתי כספי בהשתתפותם של בוגרי בית צבי, והינו המופע הראשון בסדרת מופעי מחווה אשר מתוכננים לעלות בתיאטרון הספרייה בתקופה הקרובה.

נראה שכספי מאז ומתמיד היה שנוי במחלוקת כזמר - רבים אינם אוהבים את הקול שלו, כל שכן את פניו החתומות שזכו לאינספור קינטורים, אולם על כך שכספי הינו מלחין ויוצר ראשון במעלה - אין כלל ויכוח. בין השאר שיתף פעולה עם עשרות יוצרים בישראל - שלמה גרוניך, אהוד מנור, ריקי גל, הדודאים, שולה חן, הלהקות הצבאיות, אושיק לוי, שוקולד מנטה מסטיק, יהודית רביץ, סשה ארגוב, אריק לביא, גלי עטרי, שושנה דמארי ועוד רבים וטובים אחרים. יתר על כן, גם אלו שאינם מחובביו של כספי, מוצאים את עצמם מאזינים לשירים שכתב עבור אמנים אחרים, מה גם ש"ברית עולם", אחד מלהיטיו הגדולים ביותר, חותם את סרט הבורקס הנודע "חגיגה בסנוקר".

הבמאי אלון אופיר יצר ערב מחווה מרגש, מבדר ויותר מכל מכובד, כאשר השירים משובצים בסיפור מסגרת שמתרחש בפארק שופע ירק, ובין השירים ישנם קטעי קישור, אשר מחברים אותם לרוב באופן מיטבי, ולעתים באופן צפוי ומעט זול מדיי. מכל מקום, המכלול מוצלח, בעיקר בזכות העריכה שכללה את מרבית להיטיו של כספי, אם כי באופן אישי חסרו לי כמה שירים שהינם חלק בלתי נפרד מהרפרטואר המזוהה עמו - "ימי בנימינה", "ואותך", "ימי בצורת", "עוד תראי את הדרך" וכמובן "מישהו", ובעיניי כאשר מועלה מופע מחווה מסוג זה, חשוב שיכלול את השירים הבולטים ביותר המזוהים עם האומן, ובטוחני שאינני היחיד שהרגיש בחסרונם. יחד עם זאת, ייאמר לזכותו של אופיר, שהמופע כולל רפרטואר שירים מגוון מכל התקופות, ואין דרך טובה יותר מזאת כדי להמחיש את רבגוניות יצירתו ואת העובדה שכספי הינו יוצר שכתב יחד עם אהוד מנור את מיטב הבלדות הקלאסיות לצד פזמונים שמלווים אותנו עד ימינו אנו, ומאידך עסק ביצירה חדשנית כגון טיפוח הקריירה המוסיקלית של הזמרת ריקי גל, וכן התמקד ביצירות שנכתבו במיוחד לילדים. יתרה מזאת, אופיר איזן באופן מרשים בין ביצועי סולו לבין ביצועים קבוצתיים מלאים או ביצועים בהרכבים קטנים יותר, וניכר כי השקיע בכך מחשבה.

אבי שכוי יצר תפאורה נהדרת ומושקעת, אשר בצירוף התאורה שעיצב דולב ציגל, יצרה את האווירה הפסטורלית והמתאימה ביותר למופע הנושא את השם "בלילות הקיץ החמים", ולכך הצטרפו גם התלבושות המגוונות שבחרה לירון מינקין, שהעניקו לכל שיר אופי ייחודי.

אמיר לקנר כמנהל מוסיקלי עשה כהרגלו עבודה נהדרת, ואין ספק שיש לו יכולת מוכחת בהענקת גוון חדשני לשירים המוכרים, ועם זאת לשמר אותם כקלאסיקה. ההרכב המוסיקלי - תמיר לייבוביץ' (פסנתר), יובל וילנר / מאור שוורצברגר (גיטרה), ניר ברנר / יונתן רוזן (תופים), רומן סטניסלבסקי / דניאל מרקוביץ (כלי נשיפה) ומתי גלעד (בס) - נשמעה היטב, אם כי לעתים הייתה חזקה מדיי ובלעה את קולותיהם של המשתתפים, וזאת עקב בעיות סאונד שליוו את המופע לכל אורכו.

במופע משתתפים בוגרי בית צבי, שרובם ככולם השתתפו או משתתפים בהצגות בתיאטראות הרפרטואריים השונים : אדיר מור (הבימה - ."בראבו", "הקומקום והמטאטא"), רויטל זלצמן (בית ליסין - "מנדרגולה", "אביב מתעורר", "הקוסם מארץ עוץ"), ניצן אשל (הצפון - "עפרה"), גלעד שמואלי (הקאמרי - "המפיקים", "כנר על הגג", "תוצרת הארץ"), אוהד יהודאי (באר שבע - "פיאף", הקאמרי - "כנר על הגג"), נעה גודל (הבימה - "בראבו", "הקומקום והמטאטא"), מונה מור (הקאמרי - "האריסטוקרטים") ודניאל אפרת (בית ליסין - "מנדרגולה", "אביב מתעורר", "חלום של לילה בלב קיץ").

המופע נפתח ונסגר בשיר "לא טוב היות האדם לבדו", שהינו בחירה סמלית ומוצלחת במיוחד שהלהקה נתנה לו ביצוע מצוין הן ברמה הקולית והן ברמה המשחקית, והשיר "הנה הנה" מהווה המשך ישיר ליצירת אווירה אופטימית. על אף שהביצועים הקוליים היו ע"פ רוב מצוינים, היו בעיניי כמה ביצועים שבלטו במיוחד, והעניקו פרשנות שונה ומיוחדת לשיר, ובכך ייחודיותם. לגלעד שמואלי שני ביצועים מבריקים ל"ברית עולם" ול"היא חזרה בתשובה", והוא ניחן בקול נפלא שהופך כל בלדה רגשנית למרגשת במיוחד, ולעומת אלו השיר "כלבלב הו בידי בם בם" זכה לביצוע מבדר, קליל ומשעשע.. נעה גודל התבלטה במיוחד בשיר "לקחת את ידי בידך" והעניקה לו פרשנות דרמטית מוצלחת ובמינון מדויק עם קורטוב של זעם. רויטל זלצמן מתבלטת במבט הנוגה וביכולת האלתור שלה, כך שכל מופע הופך למיוחד במינו, וברור לחלוטין שהיא מאפשרת לרגש להשתלט עליה, ועל כן הביצוע ל"עוד יום" הופך לטוב יותר מהביצוע המקורי. הביצועים של ניצן אשל ל"אישה" ול"שיר היונה" היו ללא רבב בזכות הקול העמוק, אשר נוסק לגבהים מרשימים ועדיין נותר מדויק ונקי. הקסם של דניאל אפרת הוא בפשטות, ועל כן שירים כמו "ילד אסור, ילד מותר" ו"ילדותי השנייה" זוכים לביצועים מפתיעים ומרגשים. אדיר מור מביא לידי ביטוי את יכולותיו כבדרן בשיר "נחליאלי", ולמרות שמדובר בקטע בידורי, הוא מבצע אותו באופן שלא יהיה זול יתר על המידה, ולצד זאת השיר "סליחה" זכה לביצוע מוקפד. מאידך, אוהד יהודאי לא היה במיטבו בשיר "לא ידעתי שתלכי ממני" על אף שהתאמץ, אולם הביצוע ל"מקום לדאגה" יחד עם נעה גודל היה טוב מאוד. כמו כן, מונה מור נתנה ביצוע משחקי מוצלח ל"מי כאן ראה את באני?", אך ב"נערת רוק" היה קשה להבין את מילות השיר בשל בעיות הסאונד.

בנוסף, הביצועים הקבוצתיים לשירים : "מה זאת אהבה", "אמור שלום", "לא דיברנו עוד על אהבה", "בלילות הקיץ החמים" ו"חלומות שמורים" היו מצוינים, ולכל אחד מהמשתתפים ניתן מקום להביא לידי ביטוי את כישרונו.

סיכום : מופע חובה לחובבי מתי כספי, אולם כל צופה יהנה ממנו בזכות הביצועים הנהדרים.