981מלכת היופי של לינאן-מרטין מקדונה-הבימה צילומים-אלי ליאון   מרטין מקדונה הנו סופר ומחזאי אירי ידוע.רוב הזמן הוא התגורר בלונדון ולמרות זאת הוא נחשב לאחד המחזאים האיריים החשובים ביותר היום. המחזה הראשון שכתב הנו "מלכת היופי של לינאן" ולמיטב ידיעתי גם הראשון המוצג בארץ כעת בהבימה.   המחזה עוסק ביחסים בין אם לבת הגרות בכפר אירי נידח.כל אחד מהדמויות שואף לחופש,לשנות מקום,אוירה,כל אחד מתוסכל ומוציא את תסכולו ביחסו עם הזולת. האמה אגואיסטית,אנוכית,דואגת לעצמה ומקריבה לצורך זה את אושר בתה המטפלת בה.היא מטרפדת כל צעד ותקוה של הבת להחלץ מהמצב ,להשתחרר מהאם ולבנות לה חיים חדשים עם בחיר ליבה.   זאת דרמה משפחתית של ניצול,השפלה,שנאה,כניעה,רשע ורוע לב.   בתפקידים הראשיים משחקים דבורה קידר בתפקיד האם מג וליליאן ברטו בתפקיד הבת מורין. קשה לשחק את שני התפקידים הללו. יש צורך בהרבה אנרגיה,הרבה מאמץ,הרבה כשרון ושתיהן התגברו בקלות על התפקידים הלא קלים. דבורה קידר כמעט ולא קמה מכורסתה וברטו כמעט ולא יושבת.שתיהן משלימות אחת את השניה לדבר אחד מושלם מפואר,מסעיר במשחק מקסים וביצוע מושלם.   דבורה קידר מבצעת כאן תפקיד שיש בו הכל-יחס רע אל הבת,אהבה,שנאה,תסכול.תענוג לראותה על הבמה,כל רגע מלאכת מחשבת,כל רגע עוצמה וחן. כדי שיבוצע משחק משובח כזה חייב שיהיה פרטנר ראוי וליליאן ברטו הנה שותפה ראויה ושוות ערך. לברטו התחיבויות כלפי אמא בלתי נסבלת המצרה את חייה,מונעת ממנה את השמחה,את חרותה. כל אחת בדרך שלה,בצורה האופינית לה עצמה כובשות את הקהל במשחק מעולה המשכיח ממך את הזמן. אמנון וולף כפאטו דולי המאהב ואחיו הצעיר רי-דניאל סבג בתפקידים הגבריים הם הפעם דמויות משנה בקרב הגדול בין האם ובתה. משחקו של סבג טוב מאוד.הוא שובב,מרחף באויר,חברותי,סימפטי ביותר. תפקיד של נער מתבגר האומר מה שבליבו.משתדל לעזור אך גם לדאג לעצמו.הוא מלא הומור,מלא רוח נעורים,שמחה בניגוד לכל שאר הדמויות.הוא מבצע את התפקיד נהדר ומכניס להצגה משב רוח של אופטימיות,קלילות,הומור ותקוה.   הבמאי חנן שניר ביים את ההצגה בשימו דגש על כל פרט ופרט.זהו בימוי מדוייק,מדוקדק,מוקפד מאוד המחזיק אותך לאורך כל ההצגה דרוך,מתוח,נוטה מצד לצד באהדת הדמות.אתה עד למשחק ריאליסטי ביותר של שתי הדמויות המרכזיות.   יש אמנם עבר מסויים שמתגלה בסוף אך לא נראה לי שמה שכתבתי יכול להיות מושפע מעבר זה.   פתגם אירי אומר:מי שמאבד כסף מאבד הרבה,מי שמאבד ידיד מאבד יותר ומי שמאבד אמונה מאבד הכל. בהצגה זו נראה לי כולם אבדו הכל.   התפאורה הריאליסטית מאוד עוצבה ע'י אלכסנדרה נרדי.למוסיקה המלאה מוטיבים איריים אחראי אלדר לידור.התלבושות עיצב ארז מעין והתאורה מאיר אלון.   לא נגעתי בהבטים הפוליטיים שבמחזה כי זה לא רלונטי לקהל הישראלי ולא העיקר,לפחות בהתאם לבימוי של שניר.   לראות או לא לראות:הצגה מקסימה,משחק מעולה,מרתקת ומומלצת בחום.      נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 20/7/2012 07:17    אלי
elybikoret@gmail.com
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא מבקרי התיאטרון שליד האגודה.