למרות שהנושא מרתק הסופרת חווה עציוני, לא הצליחה לעמוד על הבעייה ובחרה לספר לנו דווקא על דמותם של הגיבורים כפי שהצטיירו בדמיונה ואפילו הקצינה מאוד והרחיקה לכת בתאורייה את הדמויות עד כדי שבירת מיתוסים. האשה פנינה בעיניה היא "זנזונת" אמיתית ואפילו לנביא שמואל היא מייחסת כוונות מיניות של גילוי עריות. היתכן???
ונשאלת השאלה מה הביא את הסופרת לשבור אמונות ומיתוסים כל כך קדושים ?
לדעתי ניתן להבין את המגמה אם בוחנים אותה על רקע התקופה בה מתרחשת העלילה. בפתיחה של ספר שמואל א' : "ויהי איש מן הרמתיים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה..." מביאה אותנו לסוף תקופת השופטים בה העם היה מחולק לשבטים כשהרמה המוסרית של העם ושופטיו הייתה הכי נמוכה בתולדות עם ישראל ראה השופט שמשון דלילה והפלישתים, או אבימלך שהרג שבעים מאחיו על אבן אחת. על תקופת השופטים נאמר "איש הישר בעיניו יעשה" תקופה זו מסתיימת עם עניין אותה פילגש הנאנסת עד מוות בגבעת בנימין "פילגש בגבעה" . בעקבותיה פורצת מלחמת אחים - השבטים עולים על שבט בנימין הורגים את בניו ושורפים את ישובו. וזו היא בעצם אותה תקופה בה שמואל הקטן מובא אל עלי הכהן היושב במקדש בשילה ושם במקדש היו גם שני בניו חופני ופינחס כוהנים המשרתים כביכול בקודש והכתוב מציין כי הם היו שוכבים בגלוי עם הנשים הצובאות פתח אוהל מועד. כלומר עלילת הספר מתרחשת בתקופה מוסרית נמוכה ביותר בה גם השופטים גם הכוהנים וכל העם היו פושעים וחטאים.
על כן נוכל להכיר מי היה בכלל אלקנה ומי היו חנה פנינה לנוכח התקופה המושחתת בה בה כל האנשים רעים וחטאים והכתוב חוזר ואומר "ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"
