שלום. האלבום הבא שאני הולך לדבר עליו - ותאמינו לי שאני לא עושה זאת בחדווה - הוא אלבום הסולו הראשון של גידי גוב, שנקרא בפשטות "התקליט הראשון".

אבל לפני הכל קצת פרסומות.

טוב אין לי מה להגיד ומה שהיה לי כבר לא רלוונטי.

אז בואו נחזור לגדעון. היתה לי התלבטות אם לכתוב על האלבום הזה, כי הרבה אנשים, אי חושב, יגדירו אותו כ"נחמד". אני חושב שהוא מופתי. בעיקר בזכות הלחנים המבריקים של יוני רכטר, שמרכיבים את רוב שירי האלבום, וכמובן - הקול היפה של גידי גוב כזמר המבצע.

אומנם האלבום הכי נמכר ומצליח של גוב הוא כמובן "דרך ארץ", שהפיק לו לואי להב והלחין ברובו יהודה פוליקר ("שלל שרב", "פרח", "יורם" ועוד) אבל אני אוהב מאוד את תקליטו הראשון ולכן אין לכם ברירה אלא לשבת בשקט, להישען אחורה, ולקרוא. אתם יכולים גם לא לקרוא. אבל לא כדאי לכם. אם תסתכלו מימינכם תוכלו לזהות עין מצלמה ששתלתי מבעוד מועד בדיוק כדי לזהות כאלה שלא קוראים את מה שאני כותב. אלה ייענשו בחומרה. העונשים ייקבעו בהמשך. אל תנסו אותי.

גידי גוב היה זמר ידוע עוד לפני תקליטו הראשון. הוא היה הסולן בלהקת כוורת, שר בפסטיבל הזמר את "יעלה ויבוא", ובעוד כל מיני מופעים ותוכניות. אלבומו הראשון יצא בשנת 1978, בהפקתו של דודו אלהרר ובעיבודו המוזיקלי של יוני רכטר. כאמור, כמעט את כל השירים הלחין רכטר, וכמעט כל שיר מהאלבום הפך לקלאסיקה ישראלית מאז. בין השירים הללו ניתן למצוא את "שלוש בלילה בעיר" (שגם הושר ע"י גוב בפסטיבל הזמר והפזמון וזכה במקום...אחרון), "העיקר זה הרומנטיקה", "שיר התעוררות" ו"בלעדייך".

את השירים שהלחין רכטר כתב דן מינסטר, חוץ מ"העיקר זה הרומנטיקה" שכתב עלי מוהר. בנוסף יש באלבום שיר שהלחינה יהודית רביץ למילים של יהודה עמיחי ("בבוקר"), שיר שכתב יעקב גילעד והלחין יצחק קלפטר ("בואי נישאר") ושני שירים ותיקים ששר גוב עוד לפני כן וחידש אותם כאן באלבום - "סורו מני" (מילים של אלכסנדר פן, לחן של לא ידוע) ו"זמר לספינה (שקיעה נוגה)" (חפר/זהבי). השירים נעים דרך מגוון סגנונות - רוק, ג`אז, סווינג, קלאסי - שמדגישים את היות המלחין גאון מוזיקלי אמיתי.

אחד השירים שאני הכי אוהב באלבום, הן מבחינת המילים והן מבחינת המוזיקה, נקרא "בבוקר". כתב אותו יהודה עמיחי והלחינה יהודית רביץ כשהיתה נערה:

בבוקר אני עומד לי מיטתך

צילי נופל על פנייך

ומעמיק את שנתך

ועושה לך

תוספת לילה

האמת, אין לי כ"כ מה לכתוב על האלבום הזה חוץ מזה שהשירים בו מצויינים ואת רובם אתם כמובן מכירים.

אז אני אדבר קצת על אלבום מופתי אחר, שיצא גם הוא ב1978-, גם אותו הלחין יוני רכטר (חוץ משלושה שירים) וכתב יהונתן גפן, וזה כמובן "הכבש השישה עשר".

"הכבש ה16-" נכתב ע"י גפן כספר ילדים, ורק אח"כ עובד לתקליט ולאחר מכן גם להצגה, שזכו להצלחה רבה. אני מניח שגם את שירי האלבום הזה אין צורך להציג בפניכם, ואוי לבושה לאותו אחד שלא מכיר את השירים ושאין לו את התקליט הזה בבית, או כפי שנאמר: חובה בכל בית (ולא רק למי שיש ילדים). התקליט הפך ברבות הזמן לקלאסיקה ישראלית.

למרות היות השירים שירי ילדים, רכטר התייחס אליהם ברצינות הראויה והלחנים שלו הם בדיוק ההיפך מלחנים ילדותיים - אלו לחנים מורכבים ובוגרים, עם השפעות קלאסיות, רגאיי, קאנטרי וג`אז (החביב כ"כ על רכטר). בזכות זה הציב האלבום סטנדרטים חדשים לאלבומי הילדים בישראל, והוא התחבב לא רק על ילדים אלא גם על מבוגרים. זכורה לי התלבטות בין רכטר לבין עצמו, האם להלחין את השירים כשירי ילדים או לא להתפשר ולהלחין (ולעבד) אותם כשירי מבוגרים לכל דבר. התוצאה מוכיחה שילדים יכולים לקלוט ולאהוב גם לחנים מורכבים, אם הם טובים מספיק ואם המילים מדברות אליהם.

באלבום משתתפים: יוני רכטר, גידי גוב, יהונתן גפן (שמקריא וגם שר), יהודית רביץ (שהיתה אז זמרת צעירה ודי אנונימית), דייוויד ברוזה (שהיה אז ברווז צעיר ודי אנונימי, ושהלחין את השיר "ברקים ורעמים"), והפיק אותו מוזיקלית דודו אלהרר.

אחד השירים שאני הכי אוהב באלבום, הן מבחינת המילים והן מבחינת המוזיקה, נקרא "כמו ים". כתב אותו יהונתן גפן והלחין יוני רכטר:

אבא חזר מאילת

והביא לי צדף אחד

אם שמים אותו ליד האוזן השניה

שומעים גלים ולפעמים גם מנגינה

אבא חזר מאילת

והביא לי צדף אחד

אם מביטים עליו מהצד רואים

דגים, סירות ולפעמים גם דייגים

האמת, אין לי כ"כ מה לכתוב על האלבום הזה חוץ מזה שהשירים בו מצויינים ואת רובם אתם כמובן מכירים.

עד כאן להפעם

פורסם בבלוג של יואב ברונר