מס' צפיות - 1839
דירוג ממוצע -
חצי קלאסי וחצי מודרני..
קונצרט מספר 6 למנויי הפילהרמונית
מאת: מתי זיתי-אלבוים 19/02/17 (14:38)

במסגרת "קלאסי במוצ"ש" של הפילהרמונית - בקונצרט למנויים מספר 6,  אמש

 18 לפברואר 2017, היכל התרבות נמלא מפה לפה, (אולי גם כי "גונבה השמועה" שהקונצרט יועבר באינטרנט) :

מנצח : ג'יאנאנדראה נוזדה

כנר: יוליאן רחלין

 

את קונצרט הערב פתחה הסימפוניה ה-1 "הקלאסית" של סרגיי פרוקופייב. היצירה לא ארוכה ( כרבע שעה) .

המנצח נוזדה נעזר בתווים לאורך כל הקונצרט , אבל אל תדאגו: הוא לא זקוק להם למעשה ...כך כפי הנראה הוא רגיל לנצח..

הסימפוניה שנקראה "הקלאסית" על שום מחווה והערצה למוצרט וללא שום סרקזם או גרוטסקיות המאפיינת את המוסיקה המאוחרת יותר  של פרוקופייב.

הסימפוניה נכתבה למעשה כבר בגיל 18 ועובדה מחדש מאוחר יותר בחייו.

התזמורת קטנה , אבל נוזדה המרקד לצלילי הגבוט, מנפיק ממנה צלילים של פיאנו-פורטה יפיפיים.

 

יוליאן רחלין ,לאחרונה, אחד מהכנרים יקירי התזמורת הפילהרמונית, תמיד אלגנטי בלבוש קונצרטים קלסי, הצטרף לנגינת הקונצ'רטו לכינור אופוס 64 של פליקס מנדלסון.

קונצ'רטו זה אהוב ביותר והקליל מבין השניים הבולטים האחרים : אלה של בטהובן ושל ברהמס , שהם יותר כבדים ארוכים ו"רציניים".

רחלין מתאים מאד לנגן את היצירה ( הוא ממש לא "רובוט" ולא אדיש למוסיקה של מנדלסון ויש לו גרסה בוגרת ומיוחדת ליצירה) אבל, כבר הערתי פעם שהנגינה שלו עדינה , ולעתים לא מגיעה כולה לאוזני הקהל, מה עוד שהאקוסטיקה בחלקים מסויימים באולם , עדיין לוקה בחסר ולא שופרה במלואה לאחר השיפוץ הגדול.

גם המאסטרו נוזדה עם כל רצונו להשקיט קמעא את התזמורת, לא תמיד מצליח בכך ונגינתו של רחלין נפגעת לעתים מכסוי התזמורת.

הפצוי לקהל הרב שהריע לכנר , הגיע בדמות הקדנצה הסולנית השופעת בסוף הפרק הראשון וגם בהדרן  ממושך: ה"בלדה" מתוך הסונטה מספר 3 של יוג'ין ייסאי לכינור סולו.

 

לאחר ההפסקה הגיע החלק המרכזי של הקונצרט:

הנוסח המלא והנדיר של "ציפור האש", מוסיקה לבלט מאת איגור סטרווינסקי.

כאן התזמורת מילאה את כל דרוגי הבמה עם למעלה מ 90 נגנים, כולל : מערך תופים מלא עם 5 נקשנים, 3 נבלניות, פסנתר ועוגב ועוד ועוד.

המנצח והתזמורת "חגגו" את היצירה של סטרווינסקי הצעיר בן ה 28, שהפליא בכתיבת המוסיקה לאגדה הרוסית העתיקה על המכשף קושצ'יי וציפור האש המעניקה לנסיך איבן נוצה (לאחר שחרורה לחפשי) המעניקה לו כוחות לחסל את הרשע ולהציל את אהובתו מכישוף נורא.

הקהל החוגג, ובראשם המנצח נוזדה ,הודה בחום גם לתזמורת ולכל הנגנים הראשיים שהפליאו לנגן ובראשם נגן הקרן ג'יימס מדיסון קוקס.

ערב מהנה ומומלץ!!

 

מתי זיתי-אלבוים

הכותב הוא רו"ח, עתונאי ומבקר מוסיקה, חבר באגודת העתונאים תל-אביב. חוקר, עורך ומגיש סידרת תכניות על "גדולי הטנורים של העבר" ב"קול המוסיקה". עד כה שודרו 16 תכניות בנות 2-3-6 שעות כ"א.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר