מס' צפיות - 343
דירוג ממוצע -
ה"אני" של איין ראנד נגד "אנחנו" אנשי החיים המשומשים.
בעקבות ספרה של איין ראנד "הימנון" שנכתב ב-1937 ושוכתב ב-1946
מאת: מובי דיק 09/06/20 (20:17)

  סיפרה של   איין שנכתב  טרום מלחמת העולם השניה וכמי שנולדה ברוסיה בשנת 1905  לתוך  המהפכה הקומוניסטית, אוספת את החויות של הקולקטיב הרוסי וב-1926 עוברת להתגור בארה"ב, מזככת את הטראומות של שתי התורות הנוגדות, הקומוניזים והקפיטליזים ומפרסמת ספרים שיחוללו מהפכה הן ספרותית והן רעיונית.

   ב"הימנון" היא מביאה  את סיפורם של אנשים ממוספרים,חסרי זהות אישית כש"המועצה" הממונה על   חיי צעירים מאז

היוולדם  עד אין סוף, מכתיבה את דרך חייהם והופכת אותם  כעין רובוטים. גיבור הספר  הוא שיווין מס. 7-2521, מספר החרוט על צמיד ברזל כמו שאר הצעירים הנמצאים מסביבו. על כולם לשנן  ערב ובוקר את אותן השורות "אנו  אחד בתוך כולם וכולם בתוך רבים". שיווין  המדבר בגוף רבים, מתאר את בית התינוקות שבו בילה 5 שנים. החדרים צבועים לבן,ריקים מכל חפץ ורק המיטות עדות שיש כאן חיים.

   "אשמים  היינו בחטא של העדפה, אהבנו  את המדע רצינו לדעת,שאלנו  שאלות". ועל כך הוא מוכה  בשוט פעמים יותר

מכל ילד אחר. "דבר מה לוחש לנו שיש דברים נפלאים בעולמנו. אנו חייבים להבינם, אך אין תשובה לשאלותינו".

שיוויון הרוצה להיות מלומד ועל כך הוא עומד בפני "מועצת העולם" שאחראית על גורל כל אחד. אולם הם שולחים אותו להיות 

מטאטא רחובות. בסופו של  דבר הוא מגיע למקום נידח שמוביל אותו למערה הנסתרת מעין כל. שם הוא מוצא שרידים של ימים

עברו, צלוחיות, פיסות מתכת ועצמות יבשות. הוא מנסה  לארגן עוד כמה נערים,אבל הם נבהלים ונרתעים ממעשיו.

הוא גונב כתבי יד ששמורים  ב"בית המלומדים". תוך לימוד ונסיונות  הכוללים גם ניתוח בעלי חיים קטנים, כשבידו  חוטים ופיסות נחושת, הוא מגיע להתחברות  המניבה   אור , אור שבוקע מלב המתכת. הוא מגיע ל"בית המלומדים" עם קופסאת זכוכית בה הניצוץ המואר, מקווה שהם ישמחו על התגלית שתשחרר את העולם משימוש בנרות. הם  כמובן  דוחים  בשאט נפש ובפחד את האור ואחד דינו "להשרף בעמוד".

    תוך  שיטוטיו הוא מגלה שקיים עוד מין, המין הנשי, מתחבר ל"זהובה" ,חרות 5-3000 שמצטרפת אליו במנוסה  הרחק 

מהעולם בו שהו. מגלים את  האהבה וכשבידם קופסת האור, הם מוצאים מבנה עזוב, שם יבנו עולם חופשי,למען האדם,לזכויותיו

ולמען  כבודו. וכאן  יחצוב  שיוויון את  המילה הקדושה "אנוכי".

    איין ראנד  שנולדה   בסנט פטרבורג למשפחה יהודית מתבוללת , משנה את שמה  מאליס  רוזנבאום לאיין ראנד. במשך הזמן 

היא מפרסמת ספרים רבים   בהם"כמעיין המתגבר" שחובר ב-1943 ו"מרד  הנפילים" שפורסם ב-1957. ספרים שמחוללים  תנועה חדשה בשם  "אוביקטיביזים" . תורה פילוסופית זו  מושכת  המונים ונותנת השראה  לאמנים   היוצרים   לפי ספריה  סרטים,הצגות  בלטים  שראנד עצמה  מעורבת  בעשיתם.

    כל אלה  יכלו בהחלט  להשפיע על גורג' אורוול,שהמציא את הביטוי "האח הגדול" ו"משטרת המחשבות" המופיעים בספרו

"1984" שנכתב  ב-1949.

  לדעתי איין ראנד   שאבה רבות מסרטו  האילם האלמותי של פריץ לאנג "מטרופוליס" שאת התסריט  כתבה אשתו של  לאנג,

תיאה  פון הארבו. ומה היה  בסרט השחור לבן הזה  שמשותף גם לאיין ראנד ולסיפרה "הימנון" : גוש  האדם הצועדים כאיש אחד לעבר מעליות  המורידות אותם למעבה האדמה, שם הם מפעילים מכונות ענקיות, משועבדים לישות אלמונית ,המכתיבה את

קצב חייהם של  קולקטיב המרוקן מכל  מחשבה ורצון.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר