בסופו של דבר מדובר על היפוך תיאוריית "האני במראה" של קולי לפיה איך שהאדם תופס את עצמו ולא מה שחושבים עליו או שהוא חושב שחושבים עליו ,זה מה שמוביל אותו בסופו של דבר אל המנוחה והנחלה ולא שום מופע מבוים כזה או אחר.
בחודש ימלאו חצי יובל לסרט "המופע של טרומן" שיש אומרים שהוא חזה את תרבות הריאליטי שהחלה להתפתח שנתיים לאחר שהסרט יצא לאקרנים.
טרומן ברבנק(בכיכובו של ג'ים קארי) הוא אדם רגיל שעובד כסוכן ביטוח הוא נשוי למריל (בכיכוכבה של לורה ליני) יש לו חבר ילדות אותו הוא מדבר כמעט על הכל, אך הוא למעשה חי במציאות מדומה מהיום בו יצא לאוויר העולם.
מיותר לציין שאים כאן שימוש בעולמות דמיוניים ,דיגיטליים ,ממוחשבים כפי שהיה נהוג לצפות ,אלא מדובר בדמויות אנושיות שעובדות על טרומן.
זה מה שהוביל את האחים גולד להגות מונח שנקרא "תסמונת המופע של טרומן" המוגדרת כתופעה בה אנשים סובלים מאשליה מגלומנית שגורמת להם להאמין בסופו של דבר כי החיים שלהם הם סוג של תכנית מציאות או לחילופין מופע מבוים.
אני הגיתי מונח שנקרא "האמת האישית" הטוען שכל אדם יכול להאמין במה שהוא רוצה בתנאי שזה לא סותר את המציאות הקיימת.
זה מונע מאדם מלסבול משגעון גדלות מצד אחד, ומוביל אדם לרצות להתקדם לתפקידים בכירים מצד שני (כפי שטענה ראש ממשלת ניו-זילנד לשעבר ג'סינדה אנדרדן).
בסופו של דבר מדובר על היפוך תיאוריית "האני במראה" של קולי לפיה איך שהאדם תופס את עצמו ולא מה שחושבים עליו או שהוא חושב שחושבים עליו ,זה מה שמוביל אותו בסופו של דבר אל המנוחה והנחלה ולא שום מופע מבוים כזה או אחר.