מקרה באדם המנסה לאסוף מערכת חשמלית וללא ידיעתו החשמל מופעל. הזרם מעיף אותו למרחק של 7,5 מטר .מה מרגיש אדם כזה שמתאושש אמנם אחרי 5 דקות אך גופו כואב שלושה ימים. זה בקיצור התוכן של המחול החדש של להקת המחול הקיבוצית כמוסבר בתכניה והמוצג כעת בבכורה עולמית במשכן אמנויות הבמה בתל אביב עם כוריאוגרפיה של רמי באר.  

שם המחול "60 הרץ" ובו לוקחים חלק 18 רקדני הלהקה. לכל יצירה חייבים לתת שם ולא תמיד שם זה מחייב מישהו . מתן שם אינו אומר שהשם צריך להגיד משהו לצופה, אולי רק למחבר ולפעמים גם לו לא.  

רמי באר מציע לנו בכוריאוגרפיה חדשה זו, לדבריו ,תמונות עולם דמיוני -קיים אך כל צופה חופשי להעניק לתמונות אלו פרשנות ומשמעות כרצונו. אני ראיתי במחול סצינות שונות ומשונות וביניהם סצינה שנראתה לי כאילו מתרחשת במדבר על רקע החולות כאילו ושבטים פרימיטיביים  מתנועעים בקצב מסויים.סצינה מקסימה ביופיה. כמו כן ראיתי שבטים אפריקאיים או אולי אינדיאנים לצלילי מוסיקה מתאימה.התלבושות בקטעים אלו סייעו לי לדמיין את התמונות הללו. כאמור כל אחד יכול לראות במחולות כיד הדמיון הטובה עליו.  

המוסיקה המלוה את המחול חוברה ע"י שיבעה מלחינים שונים ועוצבה ע"י אלכס קלוד. היא מורכבת מקטעים מודרניים קיצביים,רעשניים או שקטים או דיבור. 

התלבושות -מאור צבר -רבי השראה, מיוחדות,צבעוניות, מקסימות. מעוצבות בצורה המעוררת כבוד. התפאורה-או כפי שזה נקראת במופע זה עיצוב הבמה נעשה ע"י הכוריאוגרף וכלל משהו הדומה לכסאות נח המשנים את צורת העמידה שלהם ויוצרים תמונות שונות ומגוונות. התאום-הטיימינג בין הרקדנים,התאורה-רמי באר ויוסי רווח והמוסיקה היה  מושלם.  

הכוריאוגרפיה בנויה על קטעי סולו, דואטים והלהקה כולה כך שאין סולנים בולטים בביצוע  וגם לא צוין אף שם של מבצע.היא מענינת,מיוחדת,רב גוונית ולא משעממת לרגע. המחול מתחיל עם סולו כשרקדן עם שני כלובי ציפורים רוקד ולאחר מכן שישה רקדנים שעמדו על כסאות נח מתחילים לרקוד. הריקוד כולו מלווה בהבזקים חזקים בזרקורים המופנים אל הקהל להזכירך כנראה את נושא הריקוד. המחול קיצבי מאוד,רענן והרקדנים הטובים מאוד רוקדים מסביב לכסאות,  ואיתם או, רצים אחריהם או ביחד.  

הלהקה מציגה בעיקר עבודות של מנהלה -רמי באר כפי שלהקת בת שבע מציגה כוריאוגרפיות בעיקר של אוהד נהרין המנהל והבלט הישראלי של ברטה ימפולסקי המנהלת. מצד אחד דבר זה טוב כי הלהקה מזוהה עם הכוריאוגרף ומתרגלת לסגנונו המסוים אך מצד שני הקהל הישראלי אינו זוכה לראות יצירות של כוריאוגרפים אחרים אלא במופעי להקות מחו"ל או המבוצעות ע"י להקות קטנות יותר.

 לראות או לא לראות: ערב מאוד רענן וקיצבי, מענין ומהנה.