איך אפשר שלא לכתוב על הסנסציה המופלאה הזאת? "האח הגדול" איננה עוד תכנית ריאלטי, היא התוצר התרבותי המפותח ביותר עד היום, היא אבן דרך היסטורית בתרבות האנושית. מדובר למעשה בניסוי סוציולוגי לגמרי בלתי חוקי שמקבל לגיטימציה במכשיר רודף הבצע חסר הגבולות, הטלוויזיה- היא, האח הגדול של כולנו.
בשלב הראשון נכנסים כולנו כחברה לתוך הניסוי הזה חלקינו נכנסים בתור העכברים ושאריתנו נותרים לבחור אם לצפות במעבדה האנושית המשודרת כל הזמן או שלא אנו בוחרים עמדות אידיאולוגיות בנוגע לניסוי החברתי ומזועזעים מעוצמתו או שנשאבים לכוחו העצמתי בתוך הניסוי החברתי הזה כל הגבולות שאנחנו מכירים נפרצים.
הערס והפרחה הופכים לאהובי נפשנו. הערביה לאשכנזית, ההומו מסביר לגבר על החלק הנשי שבו. לכוח, אסטרטגיה, מנהיגות והישג אין שום משמעות מול עינינו אנחנו רואים שלמי ששורד, ממש כמונו בתכנית החיים שלנו, אין יתרון ברור והוא נשלט לגמרי ע"י אלוהים- אנחנו- שיתן לו לשרוד או ליפול לפי מצב רוחו ואם פשוט ישא חן...
הגבר, היפה, "טהור הלב", הצבר המושלם, נחשף בדביליות ובנרקסיסם שלו "אנשים בחוץ רואים מי הטוב מביניכם" הוא מטיף לחבריו בחוסר מודעות שרק המודעות שלנו יכולה לחשוף. הוא לא יודע שלאנשים בחוץ ממש לא חשוב מי טוב, אלא רק מי מעניין. וטוב, זה ממש לא מעניין. חוסר המודעות שלו מעמידה אותנו מול הערכים שלנו בעת שנו עומדים מול האפשרות לשנות לו את המציאות האם נהיה נאמנים לערכים כעכבר עיוור, כמוהו? או שהכל רק משחק ואנחנו רוצים להינות ולכן "הגינות" ו"אינטליגנציה" "טוב" ורע" לא רלוונטים עבורינו. הערס ה"תת-רמה" לעניות דעתו של הגבר המושלם הוא למעשה האדם הכנה, הצבעוני והמעניין ביותר בהצגה, בהיעדר תחכום מניפולטיבי הוא חושף בפנינו את הרצונות הטובים שלו והוא בהפוך-על הפוך נעשה בעינינו לגבר המושלם. כשהתכנית הזאת מציעה לנו יריקה של הערכים ושל הנורמות והמחשבות הפשוטות ביותר שלנו בפרצוף, היא מציעה לנו לבחון מי אנחנו, אם אנחנו פשוט לא צופים בזבל הזה, התחמקנו בקלות עד לעונה הבאה.
מושגי ה"טוב" של המשתתפים שאובים מעולמינו. טוב הוא אינטליגנט, צנוע, מאופק וששפתו נאה האפשרות להציץ לספת הפסיכולוג ולהתנהולות שוטפת של העכבר האנושי חושפת את כל הזיוף שב"טוב" הזה מי שחושב עצמו כטוב הוא אינטרסנט צבוע ו"רע", הוא מטיף לכולם להיות טובים כדי לצאת גבר, כדי לנצח- אם זה לנצח במשחק או באהדת הקבוצה. מה טוב בזה? ההומו, זה שמרוב שהוא שונה מתחבר לכולם בדרכו הכנה והמניפולטיבית ביותר, מעביר את כל הצופים בו שיעור בהישרדות השונה בחברה.
האשה, שבוחרת לאהוב את מי שמתחשק לה נענשת ע"י חברה צבועה, מבפנים ומבחוץ. אנחנו עדים לתפקיד האשה ולדימויה כשזה מתנפץ מול עינינו הנה, לפנינו אשה שבוחרת בגבר שמתחשק לה, מותר לה והנה גברים מושפלים שהשפלתם מכעיסה חברה פטריארכלית שלמה. ספת הפסיכולוג של האח הגדול מאפשרת לנו להביט על הדינמיקה של החברים בינהם, התנהגותם כלפי חוץ וגם לצפות במה שעובר עליהם מבפנים- אנחנו עדים לתהליכים הנפשיים המורכבים ביותר שלהם
ולבסוף, אחרי ששמענו והיינו עדים לציפור נפשם אנחנו רואים איך הם משקרים לחבריהם הטובים, מזוייפים ומתחנחנים. אין חוקים באח הגדול אין משחק, הבדיחה היא על חשבון כולנו . יש שם חלון חד כיווני שהוא בעצם מראה אנחנו רואים אותם והם מראים לנו אותנו.
לבלוג של ברברה מיכאלי
