האמת שהתחלתי במנהג חדש- לגרור חברות שלי להופעות. בד"כ הן באות במידה והן מכירות. אבל רק אם הן ממש אוהבות, וזה קרוב וזה חביב, וזה בזול ואלף ואחד גורמים שיפגע בי ברק לפני שהם יתקיימו ביחד. בכל זאת החלטתי לנסות להשפיע ולהזיז משהו. שווה לנסות, לי באופן אישי עושה טוב לחשוף אנשים למוזיקה חדשה. מסתבר שכדי להביא תרבות לאוזן, צריך לגרור בעזרתה.
 
ההופעה הראשונה לסופ"ש זה הייתה של רונה קינן, ביום שישי במרתף 10. אחרי שסיימתי להיבהל מהתור האימתני בכניסה למרתף ומהמצב המאוד לא נעים שאולי יגמרו הכרטיסים, שמחתי לראות שהיא מילאה את המרתף עד אפס מקום. סחה!

וידוי קצר- הזהירו אותי הרבה מפני רונה. יותר נכון מפני רונה בלייב. כמות לא מבוטלת של אנשים שהיו בהופעות שלה אמרו לי שהיא פשוט לא מצליחה להעביר את עצמה בלייב, ושהיא גובלת בלשעמם.. שטויות במיץ! אל תאמינו לאנשים, אל תאמינו לביקורות הופעות! (חוץ מלזאת בעצם..) רונה פשוט מדהימה מכל הבחינות. ממש מדהימה.

אותי תפסה במיוחד הווקאלית שלה. פשוטה, שלווה, נינוחה. ועדיין כל כך כובשת. יש לה אישיות בימתית שהיפנטה אותי למשך כל ההופעה, וגם ברבע שעה תיקוני מוניטור באמצע- לא יכולתי להתנתק. היא אחת הגיטריסטיות המוצלחות ששמעתי בהופעה, והיא רחוקה ממש מלהיות sing songwriter של ארבעה אקורדים (לא שזה רע.. אבל נשמור קצת גם לפעם אחרת.) ערן וייץ בונה לה רית'ם שגובל בשלמות, ושאפו על היצירתיות והגדלת הראש בנגינה על יוקוללה וסיגר-בוקס גיטר. זה נשמע באמת מגניב ובהחלט נותן ערך מוסף להופעה.

חוץ מהשירים שדי ציפיתי שיהיו, היא ביצעה שני שירים חדשים, אחד באנגלית והשני בעברית (עם הרבה טקסט!) נשמע מעולה. באמת. ואני בד"כ בנאדם קשה בשמיעות ראשונות. יש למה לצפות ממנה. לפני השיר באנגלית היא סיפרה על ספר שהיא קראה שנקרא "Reasons to live" שיש בו המון דימויים מעולם החיות והוא מאוד ציורי בכלליותו.

 
בשורה התחתונה, שווה לקרוא כי בה לפחות זה עורר השראה. והשראה תמיד מפתיעה אותנו, כי היא בעצם דבר די עקיף. אחרי ההופעה מצאתי היגיון בהשראה שלה, דווקא מהספר הזה. פשוט כי היא טקסטואלית, מאוד ציורית. וגם מוזיקלית, מבחינת המבנה של הבתים והברייקים המוזרים בשירים, זה כמו לקחת צבע ומכחול ולחבר לגיטרה.

שמחה על כל שקל שגירדתי כדי לראות אותה בהופעה. אין ספק שזאת חוויה שאני הולכת לשחזר עוד הרבה :).

רונה קינן - מרתף 10, חיפה 6/12/08