מילקי, מילקי, מילקי...זה סרט מתוק וטעים

גאס ואן סנט, שאני ממליצה בחום לראות את הסרט הראשון שלו "mala noche" שיצא לאחרונה במהדורה מחודשת,

הוא אחד מבמאי הקולנוע האמיצים והמעניינים ביותר שפועלים היום.

מילק, המביא את סיפורו של הלוחם למען זכויות ההומואים והלסביות וזכויות האדם, הארווי מילק, שיצר את מצעדי הגאווה בסן פרנסיסקו, הוא סרט אמיץ ומרגש שלוקה מאוד בחסר כמו הרבה מסרטיו של ואן סנט.

אחת מהסצנות הראשונות בסרט מתארת את סיפור התאהבותם של מילק ובן זוגו סקוט, סצנת הסקס ביניהם מתוארת ע"י תקריבים מטושטשים לעיניים ולגוף ויוצרת יופי פיוטי ואישי כמו שלא נראה באף סרט. זהו רגע אישי של התאהבות, כמו שאדם חווה אותו בתוך הראש והבטן. גאס ואן סנט יודע לא להראות דברים בפשטותם, לא לתאר אותם בבהירות וליקוק פלסטיים אלא להשתמש בחוסר בהירות בעיצוב הפריים, בחוסר עקביות ברצף השוטים, כדי ליצור חוויה רגשית. כך מצולם הסרט כולו, בחספוס והתעקבות על פרטים קטנים ולא אסטטים או חשובים במיוחד. כאשר ואן סנט מצלם סצנה של חבר מועצה מרובע, אדם קתולי המטביל את בנו הבכור, הוא בוחר לצלם בליקוק, בתאורה חמה ויפה, כמו סרט הוליוודי נקי. כך ואן סנט מדגיש את ההבדל בין הומואים לסטרייטים, בין אומץ לפחדנות, בין מסגרת ליציאה מהמסגרות.

גאס ואן סנט יוצר מהבטן ויש תחושה שהסרט נעשה כדי לראות כמה שיותר חתיכים על המסך. זו תחושה נהדרת משום שואן סנט מצליח לקשור את ההנאה שלו מהסצנות להנאה של הצופה. כך, כאשר ניתן זמן מסך לנשיקה סתמית ברחוב בין מילק לבן זוגו, ברור שיש פה סצנה המתארת את האומץ של מילק בהצהרת ההומואיות שלו ברחוב בימים בהם הדבר היה לא מקובל, אך גם מודגשת ההנאה מן הנשיקה הזאת משום שואן סנט מביט בה ברגש רב ולא נותן מקום לשום סיפור שמובל ממנה. זו פשוט נשיקה יפה בין שני אוהבים.

הסרט חסר מימד שקושר את הצופה למילק, משום שמילק, שואן סנט אוהב כל כך, לא עובר שינוי במהלך הסרט, הוא מתחיל ונשאר איש טוב ואמיץ שרואה את עצמו כגיבור טרגי (כמו גיבורת האופרה "טוסקה") ומסיים ככזה, האשנשים הרעים בסרט גם הם אינם רעים אלא סובלים בעצמם, ואן סנט אוהב אדם ולעולם לא יצור דמות שטחית שמשרתת עלילה. בגלל שכולם טובים לא נוצר עניין אמיתי בסרט והוא סוחף בצבע, במקצב וביחודיות האמיצה שמאפיינת את סרטיו של ואן סנט, ההמום מהצבעים והרגש שבעולם. הסיפור של הארווי מילק מרתק וחשוב אבל ואן סנט מכיר אותו טוב ולא מצליח לחדד את העליות והמורדות שבו בצורה מספיק דרמטית וכך רוב הצופים עלולים להשאר אדישים. מי שרוצה לצפות בשון פן בתפקיד קסום ומי שרוצה לראות איך פעלה דמות ששינתה את פני ההיסטוריה מוזמן לתפוס חבית פופקורן ולהסחף לתוך הקצב הבועט החמים של "מילק".

לבלוג של ברברה מיכאלי