קשה להרוויח מיליון במדינת ישראל, אם זה בעבודה או אם זה בתחרות כדוגמת המירוץ למיליון. עקבתי אחרי התוכנית מהפרק הראשון ועד פרק הגמר ששודר אתמול בערב. המפיקים התעללו לא רק במתחרים, הם התעללו גם בצופים. זאת הייתה תוכנית ארוכה ומיגעת מלאה במלל (מיותר לפי דעתי) ופרסומות כולל שני פרקים שבהם הראו לנו את כבר מה שראינו מקודם.  

שום דבר לא בא בקלות כשמדובר במשהו ישראלי. עבור המיליון הישראלי צריך היה להשקיע דם, יזע ודמעות וזה מה שהשקיעו המתחרים. בשום מירוץ לא היו כל-כך הרבה משימות בין חניה לחניה ובין חניה להדחה. בשום מירוץ לא ראיתי כל-כך הרבה פציעות וכל כך הרבה סבל.  

כמעט כל המשימות היו משימות השרדות. חלק מהמשימות שיצרו המפיקים היו כמעט בלתי אפשריות ורק בנס לא עלו בחיי אדם. הייתי רוצה לדעת מה עבר בראש של המפיקים כשיצרו את משימת אכילת העכברוש עבור קיצור דרך שלקחו חנה ומרגלית. זאת הייתה אכזריות לשמה וכמעט גבתה חיים כשחנה ומרגלית נאלצו לאכול את העכברוש ומרגלית חלתה.  

במירוץ הזה היו הכי הרבה פציעות, הרבה יותר מאשר בשאר המירוצים האחרים. אני לא זוכרת שבמירוצים אחרים היו בכלל פציעות, אבל זה הישראלי ממש הצטיין בפציעות. מאור שנפגע כאשר קפץ לתוך הבוץ, מרגלית שחלתה כשאכלה עכברוש, מלכות היופי ששתתו דם כשסחבו חבית יין, אחת מהבלונדיניות שנפצעה קשה כשניסתה לשבור בידה הענוגה ערימה של רעפים, אחת מצמד הבנות אליענה או יעל שסבלה משברי הליכה ואני לא זוכרת מי עוד.  

בשום מירוץ לא ראיתי כל כך הרבה קפיצות ממרום לתהום. המפיקים התעלו על עצמם כאשר בפרק הגמר לא הסתפקו בטיסת בלהות האקרובטית ושחיה במי נהר קפואים, לפיאנלה, ממש לפני קו הגמר היו צריכים המתמודדים לדחוף סלעים במשקל רבע טון במעלה הר כדי להגיע למיליון. אם המפיקים התכוונו לתת את המיליון לצמד המצ`ואים, היו צריכים להודיע על כך מראש ולחסוך לשאר המתחרים את הסבל.  

נורא כעסתי על המשימה האחרונה. הם באמת חשבו שמיה הענוגה ועמיחי יצליחו לגרור רבע טון במעלה ההר? הם באמת ציפו שתום וגיל יעשו את זה? ברור היה שלמשימה הזאת דרושים שני יוצאי יחידות קרביות וזאת לא משימה לכל השאר. אני לא לצד אף אחד מהמתחרים, אבל מצד שני אני יודעת שאף אחד מהזוגות לא היה עומד במשימה האחרונה חוץ משני המצ`ואים שזכו. זה פשוט לא היה הוגן.  

 יש לי כמה הצעות למשימות של המירוץ הבא.  

לתת לזוגות המתחרים רכב ולשלוח אותם בשעה שמונה בבוקר מנתניה לתל-אביב, כל מי שיגיע אחרי השעה עשר, יודח. בהמשך לאותה משימה, הזוגות שיגיעו לפני השעה עשר, שימצאו חניה בתל-אביב, הזוג הראשון שימצא חניה יזכה למקום חניה למשך שנה והאחרון יודח.  

עוד משימה זה לקבל מספר נמוך משש מאות ומשהו במשרד הפנים בשעה שמונה בבוקר. מעניין אם מישהו יצליח. עוד משימה זה להתמודד עם פקיד מס הכנסה בלי לחטוף קריזה ובלי להכניס לו מכות.  

עוד משימות זה לשרוד את התור בקופת חולים ולהתקבל בשעה שהוזמנה, להגיע לקופאית בבנק בלי שהיא תעלם ברגע שהמתחרה הגיע לאשנב, להגיע לקופה בסופר מרקט בערב החג בלי לעמוד שעות בתור, לקנות מוצר ולקבל אותו בזמן.  

משימות האוכל גם כן יכולות להיות כאן, יש לנו כאן חומוסיות עם גונוקוקים, סופרמרקטים עם ציפורים ומסעדות שלאוכל שלהם יש טעם של חומרי בניין. רפי גינת ישמח לספק את המידע. לסיום לרוץ בחום יולי אוגוסט בטיילת של נתניה שמתחילה ברמת פולג ונגמרת בעיר כדי להגיע ראשון לפרס.  

לא צריך לחצות יבשות, המשימות מתאימות לכל אחד ואחת, גם למלכות יופי וגם לבלונדיניות ענוגות וגם למצ`ואים דוגמת שי וגיא ורן של מיכל שהוא אב טיפוס לגבר הישראלי המצוי. המשימות לא כרוכות בפציעות והתמורה הולמת בהחלט.  

מכל המיליון הזה, הזוג הזוכה יקבל שש מאות וחמישים אלף שקל, כשיחלקו אותו ביניהם, יקבל כל אחד מהם משהו שהוא פחות משמונים אלף דולר כאשר את הסכום הזה ואפילו יותר יכלו להרוויח אם היו משקיעים כלום מאמץ וקונים מניות של טבע או מיקרוסופט או מתמנים למנכ"ל ההסתדרות של העובדים הלאומית או לחילופין עולים על מונית הכסף של עידו רוזנבלום.  

אבל, אני מניחה כי במירוץ הבא יצטרכו המתחרים לרכב על גב של נמר, להכנס לכלוב מלא דבורים, לרוץ בזיגזגים בין כדורים מול כיתת יורים, לישון בין נחשים ארסיים ולנעול נעליים שהכניסו בהם עקרבים, לאכול עיניים של פרה ותחת של כבש. זה יהיה מעניין, מרתק והאחרון שישאר בחיים יקבל את הפרס של שמונים אלף דולר.  

המירוץ למיליון לא הצדיק את הצפיה האינסופית בפרקים שלא נגמרים, את העצבים על הפרסומות של ערוץ 2 ואת יום השידורים הארוך שהוקדש לפרק הגמר. אני אישית מאוד התאכזבתי.