רשות השידור למרות מצבה הקשה מהווה חלופה הוגנת לשידורי הערוץ המסחרי הכושל.
לפני 16 שנה הערוץ הראשון היה הערוץ היחידי בטלוויזיה שלנו והעניק לנו חוויית צפיה ענקית.
אבל כיום עם ריבוי הערוצים הערוץ הראשון די הולך לאיבוד.
בשנת 2003 נכנסה רשות השידור להליך התייעלות בשלושה שלבים:
א: פרישה של 700 עובדים בפיצויים מופלגים , וכן חתימה חדשה של 1,000 עובדים שנשארו במערכת.
2: המטרה של התהליך הייתה: להשיג אלטרנטיבה להסכמים הבעייתיים שקיימים היום.
3: המדינה אמורה להזרים 900 מיליון שקל לשלוש שנים .
שאר הכסף הושקע באולפני הטלוויזיה .
יו"ר הרשות משה גביש עם חברת תאס"ק גיבש תוכנית הבראה שבה היו אמורים לפטר העובדים בשלושה שלבים שצויינו לעיל.
אך עם מינויו של השר יולי אדלשטיין לאחראי על רשות השידור הבינו גביש וסגניתו ענבר את הרמז ועזבו .
הרפורמה אותה יוביל המנכ"ל שקלאר תסגר כנראה עם המשיח עופר עיני
למרות מצבו הערוץ הראשון מהווה חלופה הוגנת לערוצים המסחריים כאשר הוא משדר סרטי תעודה ותוכניות אקטואליה ברמה גבוהה אשר לא מביישות את הפירמה.
גם הצוות בערוץ הראשון הוא טוב ומוביל ומגיע לו כל הכבוד לכך.