אז נתחיל עם קפה ביאליק, הופעה אחרונה במרכז לפני שגבע טס לארה"ב ורק הוא ואולי גם אלוהים יודעים לכמה זמן, אז זאת הפכה להיות הופעה שחייבים להיות בה no matter what. אז הגענו דיי מוקדם למקום אפילו עמדנו ראשונים בתור (שלאט לאט גדל) ודיי מוקדם יחסית בערב גילינו את הדבר שמבחינתי היה עלול להרוס לי הערב לחלוטין: נינט טייב מתארחת בהופעה.

ועם כל הכבוד לכמה שאני אוהבת את גבע, נינט זה אצלי NO NO רציני, לא אוהבת את ההמולה סביבה לא אוהבת את מה שעשו ממנה, את זה שהיא מתעסקת בהכל חוץ ממוזיקה, וברור לי לחלוטין שאם התקשורת לא היתה רודפת אחריה לכל מקום ממזמן היא היתה נעלמת מהשטח (אוח איך אני מצפה עכשיו לתגובות שמגינות על נינט).

בקיצור אחרי הלם ראשוני, ואיזה שעה וחצי נתנו לנו סוף סוף להכנס, כמובן לא לשבת בשולחן שרצינו אבל זה כבר סיפור אחר... התיישבנו בצד הבמה הקטנה של ביאליק וחיכינו לבאות. המקום לאט לאט מתמלא בעוד אנשים, עוד מוזמנים והיו אפילו כאלה שלא הצליחו להכנס פנימה להופעה.

אנחנו מחכים בסבלנות עד שהנה גבע והגיטרה עולים לבמה, הפעם האמת גם המפוחית כי השיר הראשון הוא   Believe me שהוא גם אחד האהובים עלי ונורא חבל לי שהוא לא בשום אלבום (כי הוא לא התאים לשאר נו).

את רשימת שאר השירים אני כבר לא זוכרת בכ"ז עברו כמה ימים מאז, מה שכן השירים הפעם הורכבו אחרת מהופעות קודמות. שירים שלא נוגנו הרבה זמן, יותר קצביים כבר בהתחלה והיה ממש כיף. ונמשכת לה ההופעה וכן מגיע הרגע וגבע מזמין את האורחת שלו לבמה, קבלו את נינט טייב. אנחנו כבר אמרתי יושבים בצד אז מבחינתנו היתה הופעת תחת, כי זה בעצם מה שראינו מנינט....

היא מבקשת מגבע להתחיל לפני שהיא מתעלפת (בטח כולם ראו את הוידאו בוואלה) והם שרים ביחד את beginning ואח"כ את memories שאני נורא אוהבת. אז יגידו מראש הדעה שלי משוחדת וכאלה, זה די נכון, אבל לא אהבתי את האירוח!!! פתאום אני שומעת קולות געגועים למיקה (שדה ששרה עם גבע בהופעות), ומבחינתי האירוח שלה לא הוסיף בכלל. מידי פעם עשתה קולות במקומות הנכונים, הקול שלה לא הפיל אותי מהכסא לא חשבתי לעצמי וואלה איזה מדהים, סתם היה טוב שנגמר. היא יורדת מבמה (ומראש חייבת לציין לא חוזרת תודה לאל ) וגבע ממשיך בסט שלו.

אחרי ההדרן, גבע חוזר עם ביצוע מהיר יותר ממה שאנחנו רגילים בהופעות ל- church on time (הידוע כ- modern love של דייויד בואי) ואח"כ מגיע גם אירוח שני, ויש לציין יותר שווה, של גדי אלטמן (What`s going on bitches) חברו של גבע ללהקת הפליינג בייבי.  את השיר inner world הם מקדישים לאיסר טננבאום הצלע השלישית של הלהקה שישב בקהל. אח"כ הם גם עוברים ל- another toy עוד שיר של הפליינג, ויאללה נו רוצים עוד איחוד של הפליינג!

בשלב הזה של ההופעה שגם הרגשנו איכשהו את הסיום המתקרב של ההופעה הוצאנו את בקבוקי בועות הסבון שהכנו מבעוד מועד והתחלנו להפריח בועות סבון לאוויר, כמובן הכוונה שהבועות יגיעו לכיוון של גבע. סתם הוציא עוד אווירה יותר נחמדה, זכר לבועות סבון מההופעה של הפליינג, לנו זה עשה טוב.

עוד קצת וזהו נגמרת לה ההופעה האחרונה בהחלט במרכז לזמן הקרוב .

זה נשמע אולי קיטשי אבל אחרי ההופעה הזאת החלטנו שאי אפשר ככה, וזאת לא תהיה ההופעה האחרונה שלנו. לא כי לא היה טוב, אלא כי די אי אפשר להפרד מהופעות של אמן שליווינו די הרבה זמן ואנחנו לא יודעים מתי שוב נראה אותו, אז קיבלנו את ההחלטה הנבונה (יתר על המידה) לנסוע להופעה הבאה ברזניק בירושלים.

אז יאללה נעבור לרזניק בירושלים. אחרי התלבטות של צריך רכבת או לא, בגלל בוש והפקקים, החלטנו בכ"ז ללכת על האוטובוס ובלי פקקים ובלי שטויות הגענו לירושלים. מאוחר יותר גם הגענו לרזניק, בכניסה כבר פגשנו את גבע שהיה מופתע שבאמת באנו (נו באמת, ככה אתם מכירים אותי? חח) והלכנו לתפוס מקום על הבר קרוב לבמה כדי ליהנות מהחוויה הזאת בפעם האחרונה לזמן הקרוב (ולא אני לא Over דרמטית על העניין ).

המקום מתמלא לו לאט לאט, וידיד שלי מציין שזה הכי הרבה אנשים שהוא ראה בהופעה במקום הזה (אם כי הוא רק הלך לאיזה 3-4 הופעות) שזה דבר דיי מעודד, הרבה אנשים באו לראות, גם אנשים מהמרכז, כיף.

אז ככה בסביבות 23:00 גבע עולה לבמה ומתחיל עם And Once Again. מערבב עם שירים שלו ושל הפליינג (indian friend למשל), ואני רק יושבת ובוהה רוצה להתמכר לצלילים שעל הבמה שוב ושוב.

לאחר כמה שירים גבע גם מדבר קצת עם הקהל ואח"כ מבצע שיר חדש! עכשיו בשנה-שנתיים האחרונות כל פעם ששמעתי את השם "שיר חדש" גיחכתי לי ככה בקטנה, כי את השיר החדש כבר שמענו מאה פעם בהופעות הקודמות, הפעם לא ככה. אולי שמעתי את השיר קודם אבל הוא עדיין חדש, מקסים, ונותן לצפות לדיסק שלישי במהרה בימינו אמן (וידוע לנו שיש מספיק חומר גם לדיסק שלישי ).

בהופעה הזאת גבע גם עושה חידוש לשיר של ניל יאנג. כשהתחלתי ללכת להופעות של גבע הוא עשה הרבה ניל יאנג בהופעות, וזה תמיד היתה ההשוואה גם עם הדיסק הראשון, הפעם הקאבר היה כ"כ במקום הרבה זמן הוא לא עשה שירים של  יאנג והיה ביצוע כמובן מעולה.

כש- long summer night מתחיל להתנגן זה מבאס אותי, מצד אחד אחלה שיר בהופעות, מצד שני זה ברור שהסיום מתקרב ואני לא רוצה  (לא ששואלים אותי, כן?) בייחוד לאור העובדה שאין עוד כאלה באופק. השיר נגמר, וזה השיר שדי מעורר את הקהל, גבע אכן מצהיר על זה שאנחנו מתקרבים לסוף ומקנח ב- relaxation. פעם זה היה ה-שיר בהופעות, תמיד היה מבוקש וכמעט תמיד בוצע. היום הוא מבוצע לעיתים רחוקות יותר למרות שהרבה עדיין מבקשים אותו. אני למשל כל פעם שגבע שואל איזה בקשות יש מהקהל צועקת relaxation רק לזכר הימים הטובים שהקהל לא היה מוכן להופעה בלי השיר הזה, חחח.

ירידה להדרן, ארררררר אבל הקהל לא מוותר מחיאות כפיים סוערות לחלוטין והוא שוב עולה. כנראה שהוא היה קצת יותר ניחוח בהופעה הזאת כי הוא מתחיל לקשקש עם הקהל על זה שהוא רצה לארח את בוש בהופעה ולא יצא.

ולאחר מכן מבצע את החידוש השני של הערב modern love שדובר עליו כבר ארוכות, הפעם בגרסה הרגילה השקטה יותר שאח"כ חלק מהמילים הפכו קצת יותר למציאות לי ולמאיה.

אחרי השיר הזה נערך קרב הצבעות לבקשות לגבע הקרב היה בין beginning ובין somewhere, תכלס somewhere ניצח ברב קולות ובכל זאת השיר הבא שמבוצע הוא של הפליינג בייבי true romance אני אומרת פשרה טובה.

השיר האחרון שמנוגן הוא a love to throw וזהו הפעם באמת נגמר. הקהל עוד מוחא כפיים ומקווה להחזיר את גבע לבמה אבל ברזניק כבר שמים שירים במערכת האור בוהק ואנשים מתחילים לזרום בכיוון החוצה.

אנחנו כמובן נשארנו ליד הבר כי הבטיחו שאחרי ההופעה יש בירות  בחצי מחיר . אז שתינו לנו עוד קצת, ואחרי שנפרדנו כמה פעמים בערך מגבע (נו זה קשה, אז אי אפשר להצליח בפעם הראשונה) יצאנו אל דרכנו, די מרוצים מעצמנו שבאנו להופעה שעשינו זאת והיתה לנו עוד הזדמנות לצפות במופע המופלא הזה.

ומה עכשיו? מה נשאר להגיד? שיהיה  לגבע בארה"ב, כי כמה שאנחנו אנוכיות ורוצות אותו פה בחזרה בארץ ושיופיע עוד עדיין מה שחשוב זה שיהיה לו טוב. כולי תקווה שיחזור מהר לארץ גם אם רק להופעת ספיישל אחת או משהו, מה שבטוח שכשהוא יופיע שוב שום דבר לא יוכל לעמוד בדרכנו כדי להגיע להופעה (טוב מן הסתם יש דברים שכן, אבל שרק ינסו).

אני את הזכרונות שלי עטפתי יפה בתוך הראש, ובחצי שנה (אני אופטימית כן) הקרובה פשוט אסתפק בלשמוע דיסקים במקום לשמוע בהופעות.

לבלוג של Bleeding  Guitar