תערובת אסקוט איחוד חד (?) פעמי 02.11.07
אז איחוד של תערובת אסקוט, אין ספק בכלל שאני שם, אחד הלהקות האהובות עלי שמורכבת משלושה אמנים נורא מוכשרים: אסף אמדורסקי, עמיר "ג`נגו" רוסיאנו, וירמי קפלן. המקום מתמלא לאט לאט, הופעה בעמידה ולמרות שכבר די עמוס, השלושה חברה עולים לבמה רק בחצות.
ומתחילים עם השיר "אני נסעתי לפה" שהוא שיר שדווקא סוגר את הדיסק האחד והיחיד שלהם. הערב היה מורכב רובו משירי האלבום היחיד של תערובת אסקוט + שירים חדשים שנותנים תחושה טובה לגבי עתיד משותף של השלושה. השיר השני שבוצע באותו ערב הוא כבר שיר חדש שנקרא wake up וואלה לא זוכרת ממנו כלום... לדעתי מוקדם מידי בערב בשביל שירים חדשים, בייחוד שמה לעשות המעריצים באו לשמוע את השירים הישנים שהם אוהבים, תנו להתרגל ליהנות ואז תפציצו בכמה חדשים....
הילדה שלי + מתחת להרים ואז עוד שיר חדש כחול לבן. כבר שמעתי את השיר הזה בהופעה, ממזמן בבארבי אני חושבת שיר חביב, ואז מתחילה סאגת השירים של השלושה, האמת? התאכזבתי, חשבתי אולי לשם שינוי יתנו לנו נטו שירים של תערובת אסקוט, פחדתי שזה לא הולך להיות מעכשיו רק שירים של השלושה ופחות שירים של תערובת אסקוט (כמו שהם היו עושים בהופעות קודמות) שמחה לגלות שהתבדתי.
האמת שדווקא מבחירת השירים של ירמי קפלן נורא התאכזבתי. השירים שנעשו שלו הם "אל תהרסי את הבית" ו"משהו חייב להשתנות" שניהם שירים שקטים, שאולי תואמים את העניין של הוא צריך לשיר ולתופף, אבל אני די בטוחה שהיו יכולים להסתדר גם אחרת (ירמי במרכז הבמה כשאסף מתופף למשל).
ג`נגו מביא אותה ב"בואי הביתה" מהאלבום האחרון שלו, אצלו היתה לי האכזבה של בלי לנשום במים .דווקא אמדורסקי לא אכזב ושיחק אותה עם "הוא האמין לה", נו לו הרי יותר קל בקדמת הבמה, להביא אותה בשיר רועש יותר. עוד שיר חדש הושמע בשם "איזה כיף" כשזה השיר החדש האחרון לאותו ערב (וכמו שאסף אמר עברו 14 שנה מאז האלבום האחרון, בטח עוד 14 שנה נוציא את האלבום השני).
בזמן שאני משתעממת מהביצוע של משהו חייב להשתנות של ירמי אני מנסה להיזכר בשיר של תערובת אסקוט שאני נורא אוהבת והם בד"כ לא עושים בהופעות, מנסה לשבור את הראש עד שאני מבינה שהנה זה השיר הבא שהם מנגנים: "רותתתתתתתתתי" חולה על השיר הזה, שיר מושלם להופעה.
מילה על הקהל ככה בדרך, המקום היה די מלא, הקהל בתחילת הבמה היה נראה דווקא נורא מתלהב שיש שלושה גאונים כאלה על הבמה, ואיזה כיף שיש איחוד. מקהל נורא יבש שאני רואה בד"כ בהופעות, היה כיף לראות את הקהל בתמונע. "החדר האינטימי שלי" מבשר שהסוף מתקרב, ואז מפציצים בשיר הכי הכי "ואולי תבוא איזה נחמה" כמובן שכשהקהל משתולל זה הזמן להרגיע אותו...
הדרן, הם לוקחים לעצמם כמה דקות טובות לנוח וחוזרים .ירמי קפלן עובר לקדמת הבמה לשיר "אני לא מוכנה לצאת מכאן" (שאגב לא היה רשום בפליי ליסט). ראיתם את הילדה שלי? בת זונה וכו`, ירמי קפלן מתחיל להתפלסף על בנות ושאנחנו עם חרא (האמת צודק) ולמה אסף אתה רוצה למצוא את הילדה רק צרות היא תביא לך (שוב צודק נו מה לעשות). ושוב יורדים להדרן.
האורות נשארים חשוכים מנגינה לא בוקעת מרמקולי התמונע מה שמעיד על הדרן נוסף, אבל שוב החברה לוקחים את הזמן שלהם, ואנשים כבר התחילו לזרום לכיוון החוצה, הפסד שלהם. היה שלב שכבר נראה לי שהם מחכים שהאנשים יפסיקו לזרום החוצה כדי לעלות, ובסוף הם עלו, לעוד שני שירים. השיר הראשון "הכל אני מוציא ונותן לה" והשיר השני מפתיע למדי.... רגע מה זה? מה הם מנגנים? נורא מוכר לי.
הא כן "רכבת לילה לקהיר" של משינה ואני בתור משינאית גאה (שהאמת פחות אוהבת את השיר הזה) מבסוטה חיוך מרוח על הפרצוף, הם עשו ביצוע אחר מן הסתם לשיר, בזמן שירת האווווווווווווו הם רק ניגנו, והקהל משום מה לא צעק בשאגות את האווווו (נו אני רגילה מהופעות של משינה שזה כל מה שהקהל יודע) האמת חביב למדי.
וזהו נגמר סופית השלושה יורדים מהבמה האורות נפתחים האנשים מתחילים לזרום שוב החוצה, והפעם הם כבר לא יפסידו כלום...
לסיכום: היה טוב וטוב שהיה. אשמח מאוד לראות שוב את השלושה חברה האלה על הבמה בעוד הופעות של אסקוט (ואם אפשר נטו אסקוט זה יהיה נהדר), גם אלבום חדש נשמע נפלא אבל הם יותר מידי זמן מדברים עליו בלי תוצאות, נראה.
"והוא האמין לה, והיא האמינה גם"
לבלוג של bleeding guitar