יגאל הוא גרוש, אב לילד ונהג מונית. הוא אוהב שירים צרפתיים, חולם להגיע לפאריז אבל יש לו חרדת טיסה בה הוא מנסה לטפל אצל הפסיכולוג. לינה היא מורה למוזיקה בחטיבת הביניים. היא אוהבת ללמד ילדים אך אין לה ילדים משלה. בעלה, הרופא האורולוג, נסע לקנדה לברר אפשרות הגירה אליה. יגאל ולינה גרים בבת-ים ונפגשים כאשר יגאל בא לברר אצלה אודות בנו אסף - התלמיד שלה. קליק קטן ניצת בפגישה, בעיקר מצדו של יגאל. הפגישות הבאות, חלקן מקריות וחלקן מתוזמנות על ידי יגאל, גורמות גם ללינה לחבב את יגאל ולהתקשר אליו. כאשר חוזר ארצה גרישה, בעלה של לינה, לסיים את תהליך ההגירה בארץ, העניינים מתחילים להתחמם. מי שרוצה לדעת מה קורה בהמשך מוזמן לצפות בסרט אשר לדעתי הוא מוצלח. דרור קרן, בתפקיד יגאל, הוא שחקן מעולה. יגאל שלו הוא לוזר עדין ונוגע ללב. חוסר הביטחון שלו, ותרנותו והערצתו למוזיקה הם מכמירי לב. יש לו גם חוש הומור. כאשר לינה שואלת אותו אם הוא דובר צרפתית הוא עונה לה בדקלום שמות שירים צרפתיים מוכרים. הלנה ירלובה, הלא היא לינה בסרט, מגישה דמות מורכבת ומעניינת. נפשה חצויה בין בעלה לבין יגאל. היא נטועה בתרבות הרוסית, חבריה, איתם היא יוצאת לבלות, רוסים כולם וזו גם השפה שבה היא מדברת רב הזמן. בבית הספר היא מלמדת שירים עבריים והשיר אותו היא מכינה עם מקהלת בית הספר לחגיגת סיום השנה הוא, איך לא, "שיעור מולדת". לינה וגרישה מייצגים את העולים שהגיעו מחבר העמים ומוכנים להמשיך למדינות אחרות בחיפוש אחר מצב כלכלי משופר. כנראה שמי שכבר ניתק פעם אחת מארצו ומביתו מסוגל לעשות זאת שוב אם הוא מאמין שבמקום החדש יהיה לו טוב יותר. גם שחקני המשנה עושים את תפקידיהם היטב. הסרט הוא מאוד ישראלי ועכשווי. בת-ים, עיר בה התקבצו עולים מארצות שונות, על חוף הים, היא הישראליות בתמציתה. יש בסרט הרבה רגעים יפים, נוגעים ללב, מצחיקים ומי שירצה יוכל גם לחפש בו תובנות עמוקות יותר לאחר הצפייה. מומלץ בחום !