הנה להקת מחול אורחת צ'כית שהתארחה השבוע בתיאטרון תמונע בת"א. היא הציגה את יצירתה "פורטרט" בכוריאוגרפיה של יוהנה מונה פופויצי מרומניה שאחראית גם על הקונספט והסיפור. הלהקה מונה 5 אנשים הנמצאים כל הזמן ביחד על הבמה. לא היתי אומר שהיה זה ערב בלט אך זה היה ערב מאוד מענין ומיוחד. נכון יותר יהיה לכנות את הלהקה תיאטרון תנועה.   היצירה התחילה כמעט בחושך בלי יכולת לראות משהו ומיד שמענו קולות,אנחות. במהרה הרעשים התחלפו במוסיקה מונוטונית כמעט רובוטית החוזרת על עצמה כל הזמן. לפי צעקות המשתתפים שיערתי שעוברים חוויות מפחידות מלאי אימה ופחד.   תנועותיהם של המשתתפים היו תנועות של הליכה תמיד בקבוצה עם הפסקות רבות-קפיאה במקום כאשר כל קפיאה כזו העמידה תמונות אנושיות נהדרות.תמונות רבות דמיון. רוב הזמן המשתתפים נמצאים בהליכה כזו בקבוצות, כיחידים,צמודים, במעגל, עם עיניים מכוסות ,בחושך.   הביצוע מעולה. מדוייק .מתוזמן היטב כי כל שניה או אלפית שניה קובעת ומונעת התנגשות בין הדמויות. ההליכה, התנועה, מלאות כוחנות.כוריאוגרפיה מענינת,מיוחדת, מלאת השראה. תוך כדי ההליכה המשתתפים מעבירים את חבריהם ממקום למקום בשכיבה,על הידיים וכו' הרבה שכיבות על הארץ ללא תנועה.הרבה תמונות סטטיות. הכל מעוצב היטב. תנועות לא שיגרתיות.מורגשת חרדה, פחד,אכזריות.שוברים גם עציץ.   מזמן הפסקתי לחפש משמעות,כוונה,אמירה כאשר רואה אני ריקוד מודרני או תיאטרון שרובו תנועה כמופע זה. הפעם באה לעזרתי התכניה בה נכתב התוכן בקיצור:חרש שהתחרש כי צעקו עליו שנים ,צופה במתרחש כאילו בסרט אילם.האחרים איבדו את קולם בגלל הצעקות והם צועקים כעת ללא קול.לפני שהוא הספיק להסביר להם הכל התעלף.מספר סיפור על אשמה,טינה בושה,משחקי ילדים...   התפאורה שעוצבה ע'י פטר שמיטצק כוללת אקוריום עם דגים המתנועעים בו והתלוי בתקרה,נברשת מקסימה עשויה דמויי דובדבנים ומשטח תואם.חלל מאוד יפה ואסטטי. עיצב את התאורה בצורה נהדרת יאן בנס. זהו מופע מענין,מיוחד ומבוצע בצורה מעולה. לו היו מקצרים במקצת את הקטעים השונים שחוזרים במידת מה על עצמם, הדבר היה רק מועיל לו. לראות או לא לראות:מענין,מיוחד,חריג,כוריאוגרפיה לא שיגרתית מענינת ומיוחדת,ביצוע נהדר.