בשבוע שעבר הלכנו עם זוג חברים, שאנחנו יוצאים עמם קבוע, לראות את הסרט 'אווטאר', שכולם כל-כך מהללים אותו.

לסרט אין עלילה חדשנית, במובנים מסוימים זהו סרט רומנטי, כמוהו נעשו אלפים לפני-כן, גבר פוגש אישה, מתאהבים והרף כל הקשיים הנערמים בפניהם, האהבה מנצחת לבסוף happy end , כמו בכל סרט הוליוודי הגון.

לסרט יש גם מסר, הוא יוצא חוצץ נגד הרס אוצרות הטבע, רומז על השמדת האינדיאנים על-ידי המתיישבים הלבנים בארה"ב, מתייחס למלחמת ווייטנאם וגם למערכות הצבאיות הנוכחיות בעיראק ובאפגניסטן, שהבמאי ג'יימס קמרון, נמנה על מתנגדיהן החריפים, אבל גם המסר האקולוגי, האנטי- אימפריאליסטי, האנטי-קולוניאלי הושמע כבר לעתים קרובות לפני-כן. הסרט בטכנולוגית תלת-מימד, שאינה חדשה ושימשה עד כה בעיקר לייצור סרטים של בידור זול, המבוססים על צחוקים, כאשר הצופים המבועתים נרתעים בבהלה מחפץ שנדמה להם, כי עומד לפגוע בראשם, ממכונית דוהרת לעברם, או בעל חיים טורף העומד לבלוע אותם.

ואם כל זה לא מספיק, הסרט גם שייך לז'אנר המדע הבדיוני, קולנוע מסוג ב' בד"כ, אשר עלילת רבים מסוגם בעבר התבסס על הפחד מהבלתי נודע, על מגיפות קטלניות איומות, או שואה גרעינית העלולים להשמיד, או כבר השמידו את האנושות, על רובוטים שיצאו מכלל שליטה ופנו נגד יוצריהם, על חייזרים אימתניים. מעוררי פלצות, הניזונים מבשרם של בני אנוש.

גדולתו של סרט גאוני זה, העתיד להפוך ליצירה הקופתית הגדולה ביותר בכל הזמנים, שהוא משלב את כל החומרים הנדושים האלה ליצירת ענק מהנה, שבמשך קרוב לשלוש שעות מצליחה לרתק, לבדר וגם להחדיר את המסר שלו, מבלי שהצופים שונאי המסרים ירגישו בכך. גם בסרט זה מככבים חייזרים, אבל הם רחוקים מלהיות מפלצתיים. אין זה סרט תלת-מימד חסר תוכן המבוסס על אפקטים חזותיים בלבד. עם המשקפיים הסטריאופוניות תגיעו היישר אל כוכב הלכת פנדורה. לא תצפו בנוף דמיוני, תחיו בו פיזית, מוקפים מכל עבר בעולם החי הנהדר, הפיוטי, עד שהמציאות האמיתית סביבכם, מחוץ לסרט, כמעט ותיראה כדמיונית.

המונח אווטאר שמקורו בסנסקריט, הושאל מהדת ההינדית לעולם המודרני, לציון ייצוגו של המשתמש, מין אלתר-אגו שלו, בפורום אינטרנט, או במשחק מחשב. בסרט זה הוא מציין טכנולוגיה עתידנית המסוגלת להקרין את תודעתו של אדם אחד אל תוך גופו של ייצור חי אחר. במקרה זה מועברת תודעתו של חייל משותק ברגליו בשם ג'ק סאלי אל כפיל שהוא שילוב מהונדס גנטית של חייזר - ייצור כחלחל יליד כוכב הלכת פנדורה - ושל אדם. גיבור הסרט מתחיל במהירה להזדהות עם מאבקם של הילדים, לשמור על ביתם, מנהגיהם, דתם ופונה נגד החברה האנושית תאוות הבצע וחסרת המצפון.  

אני מניח, כי במוחם של לפחות חלק מהצופים בסרט עברה המחשבה, כי גם בארצנו קיים מיעוט המנושל מאדמתו, מביתו, שמי השתייה שלו נגזלים ומקור פרנסתו, עצי הזית, מושחתים על-ידי מתיישבים פנאטיים חסרי רחמים. מבחינה זאת משמש ג'ק סאלי האווטאר שלנו ובמקום לצאת לרחובות למחות, אנו מתמוגגים מנחת מקטעי פעולה מדהימים, בהם הילידים 'הפרימיטיביים' מכסחים לתוקפנים המצוידים במיטב הטכנולוגיה של המאה ה-22 את הצורה. (עכשיו הצלחתי להוציא מכליהם מספר אנשים, הממלמלים בייאוש-מה: "לעזאזל עם השמאלן יפה הנפש, הדפוק הזה, המצליח להשחיל לכול נושא את האידיאולוגיה המרצית שלו ", אבל מה לעשות ואני סבור, כי המצב הנוכחי בארץ הוא בנפשנו!).  

לדאבוני, טכנולוגיית התלת מימד ((3d, שעל פי תחזיות מסוימות אמורה לשלוט בעתיד הלא-רחוק גם על שידורי הדור הבא בטלוויזיה, יוצרת אצלי ואצל אשת חברנו, תופעות לא נעימות - כאבי ראש, סחרחורות, בחילות ואפילו הקאות. בפעם הראשונה הרגשנו בתופעה בסרט "לשבור את הגלים", שאומנם לא היה בתלת ממד, אבל היו בו תמונות נוף בעיבוד מחשב, שיצרו אצלנו הרגשת מחלת-ים. אז, לפני יותר מעשור, חשבתי, כי אני סובל מקלקול קיבה. רק כשיצאנו מאולם הקולנוע ושמענו מצופים אחרים תלונות על תופעות-לוואי דומות, הבנו את סיבת הבחילה החזקה שחשנו שנינו. אני הרגשתי הפעם פחות רע, הצלחתי להתגבר, לראות את הסרט עד לסיומו ואפילו ליהנות, אבל חברתנו נאלצה לקום ולעזוב באמצע ההקרנה.

  על פי הספרות הרפואית, ליקוי בראיית העומק (ראייה סטריאוסקופית) קיים בדרגות שונות אצל חמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה, מה שמקשה, או לא מאפשר להם לצפות בסרט בטכנולוגיית תלת-מימד.

הצפייה בסרט כזה מבוססת על כך, שכל עין מקבלת תמונה מעט שונה ועל-ידי כך נוצרת תחושת התלת-מימד. רופאי העיניים מסבירים, כי כאבי ראש, סחרחורת ובחילה יכולים להופיע בסרט כזה למי שיש לו בעיה בעיבוד הראייה משתי העיניים במוח. אתה חושב שהסביבה נעה, כי כל כך הרבה ממה שאתה רואה זז, אבל שאר החושים שלך, חוש האיזון שלך, אומרים, כי שום דבר אינו זז. גם העובדה שמדובר בסרט של שלוש שעות גורמת למאמץ מוחי רב בעיבוד כל תמונה המגיעה מכל עין בנפרד לתמונה אחידה.

רבות נכתב כבר - ועוד ייכתב - על סרט זה ואינני חושב, כי אוכל להוסיף ולחדש, אורון שמיר בעכבר העיר עשה כן בצורה נפלאה ומבטא בהחלט עד דעתי עליו: http://www.mouse.co.il/cm.articles_item,519,209,43338,.aspx