ביוגרפיה של יוסף (טומי) לפיד שנכתבה אחרי מותו (בגוף ראשון) על ידי בנו יאיר. הברקה !

טומי היה בן יחיד למשפחה בורגנית משכילה בעיר נובי-סאד שהחליפה מספר פעמים ידיים בין סרביה להונגריה. הוא חווה ילדות מאושרת עד בואם של הנאצים אשר לקחו לבלי שוב את אביו האהוב. מאז התחיל מאבק ההישרדות שלו ושל אמו היפה שהצליחו להגיע לבודפשט, בה התגוררה משפחת האם.

ניסים קטנים וצירופי-מזל גרמו לכך שעל אף הקשיים והתלאות הם שרדו. גם לאחר השחרור בידי הצבא האדום המשיך המצב להיות קשה. טומי ואמו חזרו לנובי-סאד, היא נישאה בשנית והם ניסו לשקם את החיים. זה לא היה פשוט תחת השלטון הקומוניסטי הנוקשה והקפדן. הודות לגחמה רגעית ונדיבה של הרודן היוגוסלבי טיטו לחברו וסגנו היהודי, הצליחו חלק מיהודי יוגוסלביה לעלות ארצה. טומי ומשפחתו היו ביניהם.

תקופת הילדות והנעורים, עד העלייה ארצה, היא שעיצבה, לדעתי, את אישיותו כפי שכולנו הכרנו.

טומי בן השבע-עשרה התגייס ישר לצבא והוכשר להיות חשמלאי רכב. מן המקום הזה הגיע להיות שר המשפטים וסגן ראש ממשלת ישראל ! בדרך הארוכה היו תחנות רבות ומשמעותיות. מקצועו הראשי - עיתונאי. הוא החל את הקריירה ב"אויקלט" ההונגרי ומשם עבר למעריב. אחר כך מנחה בטלביזיה ובהמשך- מנכ"ל רשות השידור. במהלך השנים כתב מחזות שהועלו בתיאטרון העברי, חיבר את המדריכים הפופולאריים לתיירים באירופה ואת ספר הבישול ההונגרי "פפריקה". תפקידו האחרון היה יושב ראש יד ושם שבו ראה סגירת מעגל : הילד מהגטו ששרד את השואה התמנה לעמוד בראש המוסד שמטרתו לזכור ולא לשכוח.

לכל התפקידים בחייו הגיע ללא תכנון מוקדם ומתוך צירוף נסיבות, אך ברגע שקיבל את התפקיד השקיע בו את כל המרץ והיצירתיות שלו ועשה אותו חשוב ומשמעותי.

לאחר מספר רומנים קצרים עם נשים שונות, מצא את אהבת חייו - הסופרת שולמית (גלעדי) לפיד והקים אתה משפחה. נולדו להם שלושה ילדים מוצלחים : מיכל הבכורה, פסיכולוגית מוערכת, שנהרגה בתאונת דרכים בדמי ימיה, יאיר - עיתונאי, סופר, מנחה וכותב ספר זה ומרב - פסיכולוגית חכמה. לכל אורך הספר הוא כותב באהבה והערצת אין-קץ על אשתו. היחסים עם הילדים ואחר-כך הנכדים, היו נהדרים ותומכים משני הכיוונים ונראה שהמשפחתיות חגגה במשפחת לפיד המורחבת.

יש בספר הרבה  סיפורים קטנים ואנקדוטות מאחורי הקלעים של מה שאנחנו רואים ושומעים בתקשורת, המעלים חיוך וצחוק אצל הקורא. אביא כאן רק שניים כדי להבהיר את דברי:

בתכנית "פופוליטיקה" המפורסמת שבה השתתפו לפיד, דנקנר והרב אייכלר היו לטומי לא מעט עימותים עם הרב אייכלר. על המסך הם נראו יריבים מושבעים. במישור האישי היו ביניהם יחסי ידידות הרב אייכלר הזמין אותו לחתונת בנו הבכור. שם פגש טומי באביו של הרב והוא שאל את טומי "כמה נכדים יש לך ?" "ארבעה" השיב לו טומי "ולך?" "שבעים ושניים !" ענה אייכלר...

גם עם חבר הכנסת אחמד טיבי, אדם משכיל ותרבותי, היו לטומי יחסים ידידותיים מאחורי הויכוחים הפוליטיים והאידיאולוגים. טיבי סיפר לטומי שאביו מאוד מעריך אותו ורוצה לפגשו. טומי הסכים ונסעו יחד לטייבה, עיר מגוריו של טיבי. הם ישבו בחצר עם האב וגלגלו שיחה ידידותית. טומי הרגיש שמשהו חסר לו. הביט סביבו, ראה שולחן קטן וריק שעמד ביניהם ואמר "אחמד, תעשה קפה !"

יש עוד סיפורים רבים על אישים מוכרים שהרי טומי פגש את כל גדולי עולם מדוד בן-גוריון, דרך צ'רצ'יל, המלכה אליזבת, אובמה, שרון ועוד ועוד. הוא ביקר בכל המקומות החשובים בעולם, אכל בטובות שבמסעדות ו...איך הוא אומר "אבל אימא שלי חשבה שלא הצלחתי בחיים".

יש לי עוד המון מה לספר על הספר אולם אני מתאפקת כדי לא לקלקל לקוראים וכדי לא להאריך את הרשומה מעבר למקובל.

נהניתי מאוד לקרוא את הספר, הצטערתי שהוא נגמר (אין הפי-אנד...) ואני ממליצה עליו בחום !

זיכרונות אחרי מותי

סיפורו של יוסף (טומי) לפי

מאת יאיר לפיד

הוצאת כתר

414 עמודים