לפעמים יש את התחושה שבעצם אנחנו חיים בגן עדן של שוטים. לכאורה ביום יום אתה לא חש בדברים מסוימים ונראה לך שבסה"כ הכללי הכל בסדר.

ואז קורה שפתאום מילה אחת שנאמרת, או אמירה מסויימת שבסה"כ מייצגת אדם פרטי שאמר את דעתו האישית, ועל כל אין עוררין שתודה לאל בישראל 2011 עדין אין משטרת מחשבות ולכל אדם מותר להביע את דעתו, תהיה אשר תהיה, אותה אמירה מצליחה לחלוץ את הפקק ולהוציא את כל השדים מהבקבוק, שאותם כנראה אנחנו מעדיפים לטאטא אל מתחת לשטיח בחיי היום יום.

אתמול בראיון לעיתון אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל אמר הזמר יהורם גאון את תחושותיו לגבי המוזיקה המזרחית השוטפת את הארץ בשנים האחרונות ולמעשה ניתן לומר שהשתלטה על חיינו.

אין ספק שזכותו של יהורם גאון לחשוב מה שהוא רוצה על סגנון המוזיקה המזרחית, שבמשך עשרות שנים הושתקה ולא זכתה להכרה ממסדית, כחלק מהנסיון הממסדי למחוק כל סממן וזהות מזרחית שהיה בארץ במשך עשרות שנים, כאשר לאותה מוזיקה הוקדשה רצועת השמעה יומית בשעות הליל במקרה הטוב והתעלמות לקיומה במקרה הפחות טוב.

אולי היום אנחנו למעשה עדים לפרץ של אותו סגנון מוזיקלי אחרי שנים של זלזול והתעלמות מקיומו, וכפי שאנו רואים היום בכל מיני תחומים, רצון ההמון הוא הוא הקובע את מה שנראה ומה שנצפה ואפילו מה יהיה על סדר היום.

מחתן ישראל ואדם בדמותו של יהורם גאון הייתי מצפה בכל זאת קצת ליותר ממלכתיות, והיות ומדובר באדם ששולט בשפה העברית וברזיה אני בטוח שהוא היה יכול למצוא מילים מתאימות ושקולות יותר להביע את מורת רוחו על אותו סגנון מוזיקה שהשתלט על חיינו, שלמען הגילוי הנאות אני רק אציין שגם אני אישית לא נמנה על חסידיה , שפעם באופן אוטומטי הייתי מעביר מיד תחנה ברגע השמעת שיר מזרחי והיום אני הרבה יותר סובלני ופתוח מבעבר.

הדבר שאותו אני יותר מתקשה לקבל, הוא הדברים הנשמעים בעקבות דבריו של יהורם גאון, וגילויי השטנה והשנאה שמגלים כל אלה שמצדדים בדעתו זו, היום בזמן שיטוטיי ברשת שנתקלתי בתאור הארוע, ירדתי לקרוא קצת טוקבקים, ומה לומר? הזדעזעתי מכמות השנאה וחומרת הדברים שנכתבו שם.

להלן מספר דוגמאות:

"רבים תומכים בדעתך, ולא אומרים זאת בקול רם, פן יאשמו בגזענות, ולא היא!

אני דווקא אוהבת שירים רבים ברוח מזרחית, שיש בהם עומק ושפה עשירה. הם מזכירים לי את השירים התנכיים, והם מהווים את תחילת השבטיות של כולנו, העבריים. לא הערבים!

שירים כמו ''אני אוהב אותך, את לא אוהבת אותי, חזרי אליי, כי בלעדייך... וכו...'' אלוהים ישמור איזה ערבים!

כי הצ'חצ'חייה השתלטה על ארצינו, הרדידות, הנביבות. ואני לא אומרת ''כולם'', ואני לא אומרת ''כל המזרחיים'', ואני לא אומרת ''המוזיקה המזרחית''. אני אומרת שיש יהודים שהגיעו אלינו מארצות ערב, והם מתנהגים כערבים.הם פחות איכותיים, והעברית שלהם עילגת, והם פחות אינטילגנטים, והדרך היחידה שלהם להפרנס, היא ''לחרבט'' (לשרבט בחרטא) כמה מילים בלחן דומה (לשירים האחרים שלהם ושל כולם), כדי ששאר השבט יוכל לפזז אותו ולענטזו באיזו חתונה בת 1000 איש. איכס!
ואל תמכרו לי שזו המוזיקה המועדפת בארץ. לצערינו, הם פשוט מתרבים יותר מהר. זה הכל.
זו המוזיקה הנחותה ביותר שיש בארץ שלנו, והיא מרדדת את מוחות הילדים הרכים במשפחות אלה, וחבל."

אם זו לא גזענות אז כנראה שאיני יודע את פירושה של המילה גזענות.

"

צריך אומץ ויושר בכדי לאמר בפומבי שרוב הזמר המזרחי הוא זבל. משום מה קוראים לזה זמר ים-תיכוני, אך מה משותף לזמר המזרחי הישראלי ולזמר האיטלקי, הצרפתי, היווני, הספרדי, התורכי? דבר לא משותף. לעומת זאת, הזמר המזרחי דומה מאוד לזמר הערבי, וזאת בלי שום קשר לים תיכון. אומנם במוזיקה וזמר יש גם אופנה, אבל אופנה איננה קשורה לאיכות או למיגוון. אני מצטרף לדעתו של יהורם גאון שרוב הזמר המזרחי הוא באיכות גרועה מאוד, אין בו כל מיגוון אלא מוטיב עיקרי של אהבות נכזבות, בכי ויללות - מבחינתי, זהו זבל שמיותר להשמיעו ברדיו הציבורי"

אלה רק שתי דוגמאות מבליל הרפש והשטנה שאנשים כותבים, מה שמוכיח עד כמה השנאה בתוכנו עמוקה ומושרשת, עד כמה אנחנו חסרי סובלנות כלפי האחר והשונה, אילו הדברים היו נאמרים על ערבים סביר להניח שכל הארץ היתה רועשת וגועשת והיינו זוכים להטפות מוסר מבוקר עד ערב על הגזענות שלנו והשנאה שלנו, לא כך כאשר מדובר במגזרים אחרים בארץ שלנו, בני עמנו שכל "חטאם" הוא שהם בני עדות המזרח.