במשך שנים רבות, בדרכנו לצפון, לקרובים באזור נתניה, להופעה בקיסריה, לביקור חברים בסביבות חדרה, חלפנו ליד השלט המורה על הכניסה לכפר שמריה, אבל מעולם לא הזדמן לנו לבקר בה. באחד האמשים נכנסנו סוף-סוף גם לכפר וותיק ויפה זה, שכמאמר הויקיפדיה היודעת הכול, "כמעט כול בתיו הם ווילות יוקרתיות",כשיעדנו מרכז וייל לתרבות ולקהילה. באודיטוריום המצוי באכסניה יפה זאת, המוקפת גן פסלים, הוצגה המונודרמה "סיפור אהבה ארץ-ישראלי", מאת פנינה גרי, שהועלתה על-ידי מועדון שרון של רוטרי, ארגון התנדבותי עולמי המקיים פעילות למען הקהילה בתחומים חברתיים שונים. התמורה עבור כרטיס הכניסה ע"ס 100 שקלים הועברה למטרות הומניטאריות. נשיא המועדון, מר מתי הראל, סיפר קצרות על הארגון המאגד מעל 32,000 מועדונים ב-200 מדינות שונות בעולם. בארץ 62 מועדונים ובהם כ-1500 חברים, הנקראים "רוטריונים".  

כאמור הייתה זאת הצגת-יחיד בביצועה הרענן, מלא שאר-רוח, חן - ולמרות נושאו הטראגי - גם הומור עדין, של עדי בילסקי, בתו 'של', אבל שחקנית משכמה ומעלה בזכות עצמה. למרות שבדרך כלל אינני מתלהב מהצגות-יחיד, מה עוד כאשר הן מבוססות על 'סיפור אמיתי', נהניתי מאד הפעם. הבימוי היה נמרץ. על הבמה לא היו תפאורות, למעט ספסל קטן, אבל אפילו אביזר עלוב זה, החליף מספר תפקידים במהלך ההצגה. השחקנית מילאה את הבמה בנוכחותה, היא זימרה, ריקדה, שינתה תסרוקות, לבשה ופשטה, תוך עמידה לפני הקהל, שורה של תלבושות, האנישה בקולה את אימה, את אם ארוסה, שכני משפחתה ממוצא רוסי וגם את חברה, שמסירותו, נאמנותו למשק, קנאתו לרעיון השיתופי, ליישוב ארץ אבותינו, עלתה כמעט על אהבתו לחברתו.     

בסיום ההצגה שנתקבלה במחיאות כפיים ממושכות, עלתה על הבמה המחברת, דמות מרשימה הנראית ומתפקדת כבת 60 שמורה היטיב, שאיש לא היה מנחש את גילה האמיתי (85!). פנינה גרי, ילידת נהלל, סיפרה - למי שלא ידע עדיין - כי המחזה מבוסס על אהבתה שלה, בגיל 21 לפלמ"חניק עלי בן צבי, בנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי, נשיאה השני של המדינה, שב-1948 נרצח במארב מתוכנן בשדות קיבוץ בית קשת, זמן קצר לפני חתונתם. אינני מיטיב להכיר את סיפורה של גב' גרי, אבל נראה לי, כי רק פרטים מועטים שונו במחזה. גיבורת המחזה נקראת מרגלית, חברה שנפל בקרב, עמי בן אברהם ואביה צפוני (במקום דרומי במציאות), היא לומדת בקיבוץ יגור במקום בגבעת השלושה, אבל העיקר הרי העלילה הסוחפת ולא הפרטים.

פנינה גרי שמרה במשך שנים רבות על סיפורה בתוך ליבה, עד שנכדה שרצה להכין עבודת שורשים לבית הספר, חקר אותה על ילדותה. בעקבות כך נולד המחזה "סיפור אהבה ארץ-ישראלי", אשר להפתעתה הרבה של המחברת זכה כבר ל-263 הצגות, תורגם לאנגלית וקצר שבחים גם בחו"ל.

צריך להיות מוזר לראות אדם אחר המשחק אותך עצמך על הבימה, מתאר חוויות שרק אתה ובן זוגך התנסיתם בהן, מבטא רגשות שאתה הרגשת. האם ניסיתם פעם לבטא במילים, לתאר לאחרים, מה רבה האהבה שאתם מרגישים כלפי מישהו, מה רב הכאב על הסתלקותו של אדם אהוב? אם המחברת מסוגלת לשבת בקהל וליהנות ממשחקה של עדי בילסקי הנהדרת, יכולים אנו להיות בטוחים, כי היא אינה מזייפת והדמות המופיעה על הבמה היא אכן דמותה של הצברית מנהלל בשנים שלפני קום המדינה, כאשר היישוב מנה כ-700,000 יהודים בלבד וציונות, סוציאליזם, ארץ ישראל העובדת לא היו סיסמאות ריקות מתוכן, כי אם האידיאל שבו האמינו ולמענו נפלו.