כאשר אומנים לא עומדים באורח היים המטורף שנוצר בשבילם.
הם בורחים לסמים ואלכוהול ואין פלא שהם מוצאים את מותם.
בעולם מוסיקת הרוק המספר 27 הינו מספר טיפולוגי.
כלומר: הוא ממחיש עובדה מסוימת לפיה זמרים כקורט קוביין, ג'ים מוריסון, ג'ניס ג'ופלין מתו בגיל זה לאחר שימוש ממושך בסמים.
לאחרונה נכנסה למועדון חברה חדשה:איימי ויינהאוס שנפטרה בגיל 27 ככול הנראה משימוש נרחב בסמים ואלכוהול.
ההילה הנוצרת סביב כוכבים אלו משכיחה מאיתנו עובדה אחת : גם הם אנשים בשר ודם כמעט כמונו ,וגם הם עושים טעויות.
אך בניגוד אלינו האנשים הקטנים,כוכבי הרוק חיים במציאות קשה ולוחצת לפיה הם צריכים לרצות הרבה גורמים בתעשיה החל מקהל המעריצים המגיע להופעותיהם ועד לאנשי יחסי הציבור והאמרגנים אשר אחראים על פרנסתם ורווחתם הכלכלית.
במקביל מחוייבים אותם כוכבים ליצור חומרים חדשים.
מחקר שנעשה לפנ מספר שנים באוניברסיטת "ג'ון מורס" בליברפול מצא שהסיכוי של מוסיקאים אמריקני ובריטיים למות בטווח שבין שנתיים ל-25 שנה מרגע פריצתם גבוה פי שלושה מהסיכוי של אזרחים רגילים בני אותו גיל.
אופיים של כוכבי הרוק והפופ מכריח אותם לחפש ריגושים וגורם להם להתאהב באורח חיים מטורף ומעמיד אותם בסיטואציות מפחידות.
איימי ויינהאוס לא עמדה באורח החיים הזה.
לפני כחודש היא הופיעה בבירת סרביה בלגרד בהופעה ראשונה מתוך 12 ביבשת אירופה.
היא הוציאה לאור אלבום חדש וחברת התקליטים רצתה לקדם אלבום זה באמצעות אותם הופעות.
ויינהאוס עלתה לבמה באיחור של שעה כאשר היא מבולבלת ושיכורה.
הקהל צעק לה בוז ודרש את כספו בחזרה.
אין ספק שאומן מגיע לשיא יצירתו כאשר הוא עצוב ואומלל ,אך הבריחה לסמים ואלכוהול משאירים ממנו זכרון אחד עמום.