עיר הג'ינים- שנה בדלהי,  ויליאם דאלרימפל (תורגם לעברית ויצא בהוצאת עם עובד בשנת 2004)

ויליאם דאלרימפל הוא סופר, חוקר ועיתונאי ממוצא אנגלי הבוחר לגור בדלהי שבהודו שנה שלמה, כדי ללמוד על העיר מבחינה היסטורית, תרבותית, דתית, חברתית, אנושית, אקלימית, ועוד...יחד עם אשתו אוליבייה, הוא שוכר חדר אצל משפחה ממוצא סיקי, ומדי יום יוצא לפגישותיו השונות.

הספר מביא מבט רחב מאד על העיר המגוונת וכתוב בלשון קולחת מלאת הומור אנגלי מקסים. התיאורים יפיפיים ובמיוחד תיאורי הנוף והאקלים המטורף של דלהי. אוליבייה אשתו של הסופר, דמות צדדית וכביכול פאסיבית, כבשה אותי ומלאה אותי בקנאה.

אוליבייה היא ציירת המתלווה לבעלה במסע זה. היא מתוארת כבעלת שקט פנימי יוצא מן הכלל, מלאה באהבה לזולת, חמלה ואדיבות. היא למשל איננה מפטרת את המנקה שלהם כי אותה אישה אומללה היא בעלת פוביית מטאטאים ומסתייגת מאבק.

אוליבייה אוהבת את כולם ומאפשרת להם להיות מה שהם. כשבעלת הבית נכנסת לדירתם ומזדעזעת למצוא את הררי האבק בכניסה לחדר, אוליבייה מחייכת בשקט, מסבירה לבעלת הבית את הסיבה, ומטאטאת בעצמה ללא תלונה. בשאר הזמן, אוליבייה יושבת על גגות דלהי הרעועים, מעל לשווקים ומציירת. מציירת. לו הייתי אוליבייה...

ספר כייפי לכל אחד וכמובן לכל מי שליבו נמס כששומע את המילה "הודו".

מומלץ!!!