המחזה "כוכב בלי שם" נכתב ע"י המחזאי יהודי רומני  שאימץ את שם העט מיכאיל סבסטיאן, (שמו המקורי יוסף הכטר 1945 -1909 ).  

המחזה הועלה לראשונה בשנת 1944 ברומניה בבוקרשט בתקופת השלטון הפשיסטי הפרו נאצי,באותה העת חל איסור על אמנים  יהודים להופיע על הבמות הרשמיות של רומניה, מתחת לעינם הפקוחה של השלטון הוצג המחזה כשעליו חתום מעריץ אלמוני שעסק בהוראת הספרות  ששמו מיכאיל סבסטיאן.

אנשים מעטים ידעו על הסוד והמחזה זכה להצלחה גדולה ונבחר למחזה השנה. כאשר התחלף השלטון הפשיסטי ורומניה שוחררה נחשפה לציבור הזהות האמיתית של כותב המחזה "כוכב בלי שם" והדבר קידם את המחזה הן ברומניה וברחבי העולם.

המחזה עובד לסרטים בצרפת וברוסיה.   

עלילת כוכב בלי שם מתרחשת בתחילת המאה העשרים, בעיירה נידחת ברומניה. בתחנת רכבת מוזנחת בעיירה , מתקבצים תלמידים שברחו מבית הספר כדי לצפות בנוסעי הרכבת, לנופף ידם לשלום, התחנה מהווה תקווה וחלום לחיים טובים יותר. תחנת הרכבת מנוהלת ע"י מנהל קפדן ופטפטן שמשנן בלי הרף את תקנון העבודה ביחד עם עוזר לא יוצלח.

מנהל תחנת הרכבת מנופח מחשיבות תפקידו, ומשעשע מאוד, שעונו אינו פועל כשבל פעם הוא חש שחלף הזמן הוא מזיז את מחוגי השעון. זאת בהתאם להתפתחות העלילה.  

אנשי העיירה אינם נמנעים מרכילות וסיפורים, מנהל התחנה ביחד עם המורה העלמה קוקו שנחשבת לרכלנית העיירה, ומרבה להתערב בכל דבר וענין ומטיפה מוסר לכולם.  

המורה מירויו עוסק בחקר אסטרונומיה מרוכז בעצמו, תמהוני ומנותק מהסובב אותו, ובפרט נושא עיסוקו  שאינו מעורר  ענין בתושבי העיירה.

באופן מקרי נקלעת למקום אלמונית מהמעמד הגבוה, צעירה יפה ואלגנטית שלבושה בהידור,אין עמה כסף ולכן  לא שילמה עבור דמי הנסיעה ברכבת המפגש בין המעמדות הגברת מהמעמד הגבוה ותושבי הכפר מהמעמד הנמוך מבליט את הפערים המנטלים כלכלים וחברתים.  

מירויו המורה מזמין את האלמונית ששמה מונה ללון בביתו , מעשה חריג בעיירה הפוריטנית, הוא מתנדב לפנות את דירתו למשך הלילה, המפגש בין הנערה המתנשאת והמורה הביישן גורם לו להשתנות.

המורה מתעכב בדירתו הוא מלמד אותה לצפות בכוכבים בשמי הלילה, מלמד אותה על קפלר וקופרניקוס, מראה לה את קבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה" ובסופו של דבר חושף לה סוד גדול. כוכב חדש שגילה בכוחות עצמו "כוכב בלי שם". 

כוכב חדש  שלא ניתן לראותו בשמים אלא רק ברישומים ובחישובים שהוא עורך, אפילו טלסקופ אין ברשותו.

כאשר הוא מזמין לו אטלס אסטרונומי הנושא הופך לשיחת היום מאין יש לו יכולת לרכוש ספר כה יקר. 

הכוכב הוא סמל לחיים זוהרים ומאירים, בריחה מהמצב הקיים ושאיפה לעתיד טוב יותר.שאינו נראה באופק בדומה לכוכב.  

מונה נדהמת מהדלות והתנאים בהם חיים אנשי העיירה.  למרות הפער בינה לבין אנשי הכפר היא מתאהבת בפשטות ובמירויו.   מונה מעדיפה את חיי הפשטות על פני חיים חומרנים, היא יכולה לחיות חיים טובים יותר עם מאהבה העשיר איש העולם הגדול גרג, במפגש איתו הוא מגלה שמונה שונה ממה שהכיר. הוא רוצה להחזירה לחיים הטובים אליהם היא רגילה.  

נוסח עברי וכימוי / ניקו ניתאי תרגום קולח שיש בו הרבה טעם וריח רומני משובח מאוד. עבודת הבימוי ראויה לשבח.  

מנהל התחנה / ערן בוהם יצר דמות טובה משעשעת בעלת הומור מיוחד.  

עוזרו של המרושל  של מנהל התחנה איקום / דביר פרץ מגלם היטב את הדמות.  

האיכר / כרטיסן ברכבת  / אריאל כהן יצר דמויות דינמיות באיכות טובה.  

מירויו / אבי חדש עיצב דמות טובה של מורה תמהוני/ אסטרונום עבודתו ראויה לכל שבח.  

האלמונית - מונה / ורד שוורץ-קינן גילמה דמות מעניינת אמינה וטובה מאוד  

העלמה קוקו / מיקי מרמור גילמה דמות מדוייקת הפגינה יכולת טובה מאוד.  

תלמידה / מיכל בובליסקי גילמה את התפקיד בצורה המיטבית.  

אודריה / רם רחמים הפגין כשרון טוב  

גריג / ניקו ניתאי השחקן הותיק מגלם את הדמות בדרך המיטבית.  

מוסיקה / פרדי גוטליב מוסיקה רומנית שמחה ועליזה שיוצרת אוירה חגיגית.  

תפאורה / ליאת רייכנברג-אורון הקירבה של הצופים לבמה יוצרת קירבה לדמויות אנשי העיירה.  

תלבושות / לאה שץ עיצבה תלבושות נאות שמבליטות את הפערים לבוש הדור מול הלבוש הפשוט. התלבושות נותנות ביטוי הולם לדמויות.  

המחזה דן בפער מעמדי  חברתי כלכלי שאקטואלי גם היום החיים בשני סוגים של כוכבים שלא יפגשו.לעולם.  

ההצגה כוכב בלי שם מאופיינת כקומדיה רומנטית, היא משיגה את מטרתה , קהל הצופים נהנה, המשחק מבוצע במקצועיות רבה ואמינות טובה, דבר שמגביר את ההנאה של הצופים והערכה גדולה לחברי הקאסט.  

 ההצגה כוכב בלי שם מהנה ומומלצת מאוד.